החלטה בתיק א 3120/05

1.       התובעת, תושבת ראש פינה, טל הלוי-בלום, הגישה תובענה נגד ארבעה: נתבעת 1, רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ, הבעלים הרשום של חלק המקרקעין נשואי התובענה, נתבעים 2 ו-3 המתגוררים בבית המצוי על המקרקעין בשטחה של הנתבעת  1, ונתבעת 4, הועדה המקומית לתכנון ולבניה אצבע הגליל.

2.       על פי כתב התביעה, התובעת הינה הבעלים של 1451/3026 מ"ר בלתי מסוימים במושע, בחלקה 17 גוש 13940, שהיו במקור של סבה ואשר עברו אליה ללא תמורה, במשותף עם בן דודה המחזיק ב- 890/3026 מ"ר בלתי מסוימים של החלקה ביחד עם נתבעת 1 שלה 685/3026 מ"ר אשר נמכרו לה על ידי סבה של התובעת בשנת 1964. לטענת התובעת, אין הסכם שיתוף או חלוקה, אולם קיים מצב דה-פקטו, על פיו נתבעת 1 מחזיקה בשטח של 685 מ"ר המתחיל מהגבול הצפוני של החלקה ובנקודת הסיום של שטח זה נמצאת חלקת התובעת, ואחריה חלקתו של בן דודה.

3.       הנתבעים הגישו כתבי הגנה והתקיים קדם משפט ראשון אשר במהלכו נמחקה הנתבעת   4, הוועדה המקומית, מהתביעה, והוחלט כי הנתבעים שנותרו יהיו רשאים להשלים טיעון בנושא הסמכות העניינית והמקומית.

4.       טיעוני הנתבעים ביחס לחוסר סמכותו של בית משפט זה הוגשו במאוחד, ובמסגרתם זנחו את טענתם בדבר חוסר הסמכות המקומית. ביחס לסמכות העניינית, לטענת הנתבעים גבולות שטחה של נתבעת 1 נקבעו כדין בתכנית 669 שקיבלה תוקף ביום 26.6.1967 - ומהווה תכנית חלוקה בין כל הצדדים, כולל סבה של התובעת שהיה בעל השטח לפני חלוקתו, ותכנית זו - שסופה להירשם בלשכת רישום המקרקעין - יוצרת את הזכיות בקרקע.

5.       לטענת התובעת, בשנת 1996 פנה נתבע 2 לועדה המקומית לתכנון ובניה וקיבל היתר להרחבת בית ישן שהיה על חלקה של נתבעת 1 בקרקע. נרשם בבקשה להיתר כי הבעלים של הזכויות בחלקה הינה נתבעת 1 בלבד, ונרשמו גוש וחלקה שונים מאלה שעליהם נבנה הבית בפועל. יתר בעלי הזכויות, וביניהם התובעת, לא נתבקשו לאשר את הבקשה. הוועדה המקומית הנפיקה את ההיתר המבוקש ובוצעו פעולות בניה.

6.       רק בשנת 2001-2002 עת שהתובעת הייתה מעוניינת להתחיל הליך בניה התבררו לה הפרטים שצויינו לעיל ובנוסף כי הנתבעים חורגים מגבול החלקה של נתבעת 1 לכדי 78  מ"ר מעבר לחלק המוקצה לה. הנתבעים מסרבים לחתום על הבקשה להיתר בניה של התובעת, אלא אם תסכים להקטין את שטחה ב"כ- 80 מ"ר.

7.       נוכח הסעד המבוקש, שהינו למעשה קביעת זכויות במקרקעין נשואי התביעה, טענו הנתבעים כי הסמכות נתונה בידי בית המשפט המחוזי, והוסיפו כי בכל הנוגע לסעדים הכספיים הסמכות נתונה לבית משפט זה. מכיוון שמדובר בסוגי סעדים שונים, אין מנוס מפיצול הדיון בין שתי ערכאות. התובעת התנגדה לפיצול הדיון והסכימה כי הדיון בתובענה כולה יועבר לבית המשפט המחוזי.

8.       כידוע, סעיף 51 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, מגדיר את סמכויות בית משפט השלום ולבית המשפט המחוזי נתונה סמכות שיורית כאמור בסעיף 40 לחוק. ברע"א 7166/02 פונטה אלגריה נ' שמאי אברמוב ולריסה אברמוב נפסק  כי:

"בית-משפט השלום הוא המוסמך לדון בתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין, כאמור בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט, ואולם מדובר רק בתביעות לשימוש במקרקעין תוך שמירה על גוף הנכס. תביעה להריסת חלק במקרקעין הינה בסמכות בית-המשפט המחוזי, משום שאין מדובר בשימוש במקרקעין תוך שמירה על גוףה נכס (339א-ב).

כאשר עצם מציאות המבנה הלא חוקי של המשיבים היא הפוגעת בשימושה של המבקשת בנכסה ולא השימוש שעושים המשיבים במבנה, הסמכות היא בידי בית-המשפט המחוזי (339ב-ג)

10.     בין הצדדים קיימת מחלוקת בנוגע להיקף הזכויות של כל צד בחלקה. התובעת טוענת שהמגרש לא חולק וכי פעולות הנתבעים נעשתה בניגוד לדין. הנתבעת 1 טוענת שזכויותיה נגזרות מהרכישה המקורית והסכם נוסף וכי גבולות שטחה נקבעו כדין בתכנית 669.  ההכרעה בנוגע לסעדים המבוקשים בסעיף 16 לכתב התביעה מחייבת הכרעה במחלוקת הקניינית שבין הצדדים, ויש צורך להכריע בשאלה זו טרם הכרעה בסעדים האחרים המבוקשים.

11.     באשר לשאלת העברת הדיון כולו לבית המשפט המחוזי, לא נראה לי כי תוצאה זו מחויבת מציאות. לאחר סיום הדיון בנושא זכויות הצדדים ניתן לסיים את הדיון בנושאים האחרים במסגרת התובענה דנן. אשר על כן, תועבר התובענה לבית המשפט המחוזי לצורך הכרעה בזכויות הקנייניות ולאחר מכן - אם לא יסתיים הדיון בכלל המחלוקות בעקבות ההכרעה האמורה - יתחדש הדיון בתובענה כאן ביחס לסעדים האחרים הנמצאים בסמכות בית משפט זה

12.     על הצדדים למסור הודעה אודות סטטוס הדיון עד ליום 10.1.06. לתזכורת פנימית ביום 15.10.06.

המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים .

ניתנה היום ח' באדר, תשס"ו (8 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.

קלדנית: שרה ש. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: