החלטה בתיק א 3113/03

1.         בפני תביעה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975.

התובע, ששימש בעת מתן עדותו, כמנהל מרפאה בשב"ס בכלא אשמורת, טוען כי נפגע  ביום 9.11.00 סמוך לשעה 10:00 בתאונת דרכים, אחר שיצא מביתו, נכנס לרכבו שחנה כדין בסמוך לבית, הכניס מפתח הרכב ל"סוויץ'", אך בטרם הספיק לסובב המפתח לצורך התנעה, ובטרם חגר חגורת הבטיחות, פגע במכוניתו מאחור רכב אחר, שנמלט מהמקום ופרטיו אינם ידועים לו, וכתוצאה מהפגיעה נחבל בעיקר בראשו ובפניו (להלן: "התאונה").

הנתבעות כפרו בארוע התאונה והכחישו קרותה.

2.         מטעם התובע העידו הוא ורעייתו, רופאה בבית החולים "סורוקה", ומטעם הנתבעות העיד החוקר מר גבי עטיה.

3.         אחר עיון ושיקול הראיות שניתנו, יחד עם טענות בעלי הדין גם בסיכומי טענותיהם, המסמכים שהוצגו - אני מוצאת לקבל גרסת התובע כמהימנה.

            אין חולקין כי הנטל  להוכיח כי התובע נפגע בתאונה המהווה תאונת דרכים - מוטל על התובע, וכי הנתבעות אינן צריכות להציג גרסה חלופית לנסיבות התאונה.

            חובתו של התובע היא להציג גרסה אמינה ממנה ניתן יהיה להסיק, אחר משקל הראיות במאזניים,כי אכן נפגע בתאונת דרכים.

            הנתבעות ניסו להבנות מהצבעה על סתירות כאלה ואחרות בעדותו של התובע, וגם בעדותה של רעייתו, ומתוך השוואת האחת לרעותה, כך גם בהודעות שניתנו בפני החוקר מטעמה, אך אחר עיון בכל אלה - אני מוצאת לקבוע כי גרסת התובע לקרות התאונה - לא נסתרה, כי את הסתירות והתמיהות, שאכן עלו, כך למשל גבי אופן פגיעתו, כיצד הגיע לבית החולים, כאשר הוא טען לפגיעה בפיו, ורעייתו העידה כי מצאה אותו בחדר המיון שותת דם בפניו, כך בכל הנוגע לרכב שפגע בו, כך בכל הנוגע לתיקון רכבו שניזוק בתאונה ומסמוך בגין התיקון, כך גבי הטיפול שניתן לו בשיניו בחדר המיון, צילום שנשלח לעשות, אי מציאת הצילום, כך בגרסתו גבי יעד נסיעתו - ניתן להסביר גם במעבר הזמן, גם באי ידיעת התובע את השפה העברית, ודאי בעת קרות התאונה (התובע היה עולה חדש),  אך כפי שנאמר לעיל - גם בסתירות אלו אין כדי לשלול הגרסה הגרעינית, הבסיסית, שנטענה בכתב התביעה.

            מהמסמכים הרפואיים שהוצגו (כך מתעודת חדר המיון שניתנה ממש סמוך לארוע התאונה) עולה כי סיבת הפגיעה היא תאונת דרכים (לציין כי התובע נבדק בחדר המיון בשעה 11:22 כשלפי גרסתו ארעה התאונה בשעה 10:00 - כבר אז ניתנה גרסתו כי רכב נכנס ברכבו מאחור כשרכבו עדיין לא היה בתזוזה) - סמיכות הודעה זו לארוע מגבירה מהימנותו של התובע.

            הוסף לכך כי לא ניתן לסמוך על ההודעה שנגבתה מהתובע ע"י החוקר מטעם הנתבעות (נ/2), שנגבתה בשפה העברית, שבסיומה כותב החוקר כי " זו הודעתי ברוח דבריי..." - לא הבינותי מה לנו ענין עם רוח דברי התובע, כשהדברים צריכים להאמר במפורש, ובמאמר מוסגר ייאמר כי יש, כך נראה, ליתן כאן משמעות אחרת לחותמת המצויה על גבי ההודעה - "POOR  ORIGINAL" - תרתי משמע (ברי כי לחותמת פירוש אחר).

            מנגנון הפציעה בו נפצע התובע מתאים לגרסתו, כי בעת שהתכופף ושם המפתח בסוויץ' נפגעו פניו  מהגה הרכב בעת שהרכב האחר פגע ברכבו.

            כאן אעיר לטענת ב"כ הנתבעות בדיון מיום 27.1.05 כי מאחר שעסקינן בתביעה המוגשת עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הנה אין הנתבעות יכולות להביא מומחה רפואי מטעמן, וכי על בית המשפט למנות מומחה שיקבע הקשר הסיבתי בין הפגיעה לתאונה - כי אין הדברים כך, ואם היה  בדעת הנתבעות לעגן טענתן - היה עליהן לנקוט ולהביא כל הראיות הדרושות.

4.         כפי שנאמר לא אחת, השאלה האחת עליה יש ליתן מענה היא האם עפ"י מכלול העדויות והראיות צלחה ידו של התובע להטות כף מאזני ההוכחה לטובתו, ולו כחוט השערה, וכנדרש עפ"י מבחן ההסתברות  במשפט האזרחי - והתשובה לשאלה זו כאן היא חיובית, מאחר והגרסה הבסיסית לארוע התאונה לא נסתרה, ולא נתגלו בה אותם סדקים שהיה בהם להעמיד גרסתו של התובע בסימן שאלה, אחר שמצאתי ליתן אמון בעדויות שניתנו מטעמו.

5.         ומכל המקובץ - אני קובעת כי התובע אכן נפגע בתאונה שהיא תאונת דרכים.

6.         מתוך מהות פגיעתו של התובע והטיפולים שעשה - אני מוצאת להמליץ בפני ב"כ בעלי הדין לבוא בדברים בנסיון לסלק התביעה אף ללא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ואם יסתייע בידיהם - יודיעו הודעת ההסדר עד יום 14.7.05.

            אם לא יסתייע - יודיעו ב"כ בעלי הדין עמדתם גבי מינוי מומחה, ועם קבלת עמדתם יועבר התיק למנ"ת להמשך טיפול,  לקביעת מועד לקדם משפט וסדרי דין.

7.         הנתבעות תשלמנה לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום ט"ז בסיון, תשס"ה (23 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.