החלטה בתיק א 29791/04

1.         זוהי בקשה מטעם הנתבעת (להלן: "המבקשת") להגיש חוות דעת חיתומית משלימה מטעם פרופ' ארדון רובינשטיין.

2.         בתביעה זו עותר התובע (להלן: "המשיב") לחייב את המבקשת לשלם לו תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח מנהלים, אשר הוציאה המבקשת, ובמסגרתה ביטחה את המשיב בין היתר מפני אובדן כושר עבודה.

            ביום 27.3.01 עבר המשיב ניתוח מעקף אאורטו-היפורמאלי בשל צליעה ברגלו (להלן: "הניתוח הראשון"). לאחר הניתוח, כנטען בכתב התביעה, החל המשיב להרגיש מיחושים בחזהו, ובעקבות כך נאלץ המשיב לעבור סדרת בדיקות מקיפה, לרבות צנתור ובדיקת מיפוי לב, וביום 12.9.01 עבר ניתוח מעקפים בלב. המשיב טוען בכתב התביעה כי בעקבות הניתוח הראשון החמיר מצבו הרפואי, והוא איבד עקב כך את כושרו לעבוד באופן מוחלט.

            התובע עותר בכתב התביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר מלא לעבודה.

            עתה, בעיצומו של שלב הבאת הראיות, עותרת המבקשת להגיש חוות דעת חיתומית משלימה, ולמעשה עותרת לצרף ראיה נוספת למוצגיה.

3.         לטענת המבקשת, לאחר הגשת ראיותיה הגיעו לידיה מספר מסמכים רפואיים נוספים, אשר יש בהם כדי להשפיע על טענתה בדבר העלמת המידע מצידו של המשיב בעת קבלתו לביטוח.

            לטענת המבקשת, חוות הדעת המשלימה יש בה כדי לתרום לליבון המחלוקת העובדתית ולאפשר לבית המשפט להגיע לחקר האמת.

            לטענת המבקשת, לפי ההלכה הפסוקה, בית המשפט יאפשר הגשתה של ראיה מהותית על מנת להגיע לחקר האמת גם לאחר תום הבאת הראיות מטעם הצדדים. לפיכך, מאחר ואנו מצויין בתחילת שלב הראיות, הרי שיש להתיר הגשת חוות הדעת כמבוקש.

4.         המשיב מתנגד לבקשה.

            לטענת המשיב, מעיון במסמכים הרפואיים הנוספים, אשר לטענת המבקשת הגיעו לידיה רק עתה, עולה כי מדובר במסמכים מעברו הרפואי של המשיב, אשר היתה בידי המבקשת האפשרות לאתרם בשלב מוקדם יותר. לטענת המשיב, המבקשת לא סיפקה כל הסבר הכיצד רק עתה הגיעו לידיה המסמכים הנוספים, ועל כן לא עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה על מנת לשכנע את בית המשפט לסטות מן הכלל של הגשת כל הראיות יחדיו ולהתיר הגשת הראיה בשלב מאוחר.

5.         כבר נפסק ונקבע כי בית המשפט לא יתיר לבעל דין, כדבר שבשגרה, להביא ראיה נוספת בשלב מאוחר של הדיון, "שאם לא ישקוד בית המשפט על סדרי דין תקינים, תשתלט אנדרלמוסיה בבית המשפט, ולא ייעשה צדק" (ראה: זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 510).

            על המבקש לסטות מהסדר האמור לשכנע את בית המשפט בשלושה טעמים:

            א.         אופי הראיה - האם המדובר בראיה טכנית ופשוטה.

            ב.         השלב אליו הגיע הדיון.

            ג.          האם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם, ואם כן הסברו

למחדלו זה.

(ראה: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן נון, פד"י מו (3) 738. ע"א (באר-שבע) 169/98 בש"א 5083/99 בנק למסחר בע"מ נ' פתחי ריגה תעשיות פח בע"מ, תקדין שלום, כרך 99 (2) ).

כמו כן, בית המשפט שוקל את משמעות התרומה של הראיה לגילוי האמת ולעשיית הצדק (ראה: ע"א 188/89 פואד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פד"י מז(1) 661).

6.         כאן, לכאורה, צודק המשיב בטענתו, לפיה המבקשת לא נתנה הסבר למחדלה באשר לאיתור המסמכים הרפואיים הנוספים, אשר על בסיסם עותרת להגשת חוות הדעת המשלימה. מצויים אנו בשלב הבאת הראיות שהינו שלב מתקדם של הדיון, לאחר שהחלה כבר חקירתו של ד"ר קכל - המומחה התעסוקתי שמונה על ידי בית המשפט.