החלטה בתיק א 29452/03

         רקע:

1.     התובעת ילידת 1954, נפגעה בשתי תאונות  דרכים האחת ביום 3.7.01 והשניה ביום 17.10.02 ועותרת למינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה.

2.     לתובעת מונו זה מכבר שלושה מומחים רפואיים. המומחה בתחום ה-א.א.ג., ד"ר לוי לא קבע נכות בתחומו; המומחה בתחום האורטופדיה, ד"ר ויסברוט, קבע כי לתובעת נותרו 2.5% נכות בתחום האורטופדיה והמומחה בתחום הפסיכיאטריה, פרופ' נוימן, קבע ביום 31.3.08, כי לא נותרה לתובעת נכות נפשית צמיתה כתוצאה מהתאונה. יחד עם זאת פרופ' נוימן המליץ לבחון האם לתובעת נכות כתוצאה ממחלת הפיברומיאלגיה.

3.     התובעת מתבססת בבקשתה על מסמכים רפואיים שצורפו לתיק ולבקשה, ובין היתר, על העתק תיקה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה החל משנת 2005, על העתק תיקה בתחום הפסיכולוגיה, על אבחונו של פרופ' בוסקילה מיום 15.7.04, סיכום ביקור אצל ד"ר גרין מיום 1.7.08, מכתבה של ד"ר מירלי מיום 27.7.08  וכן על המלצתו של פרופ' נוימן.

4.     הנתבעות 1-2 מתנגדות לבקשה וטוענות, בין היתר, כי בתיק מונו שלושה מומחים שונים בעלויות גבוהות והנכות שנקבעה לתובעת הינה בשיעור של 2.5% בתחום האורטופדי. לטענתן, התובעת לא ביקשה בבקשתה הראשונה מינוי ראומטולוג ורק מטעם זה יש לדחות את הבקשה. הנתבעות מוסיפות וטוענות כי המלצת ד"ר נוימן אינה מהווה ראשית ראיה למינוי המבוקש וכי התובעת מנסה לקשור את תחלואיה הרבים לתאונה נשוא התובענה בלא כל קשר. הנתבעות טוענות כי אין קשר סיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה לתאונה נשוא תיק זה וכי אין רצף טיפולי כנדרש.

5.     הנתבעות 2-3 מתנגדות אף הן וטוענות כי המומחה הממליץ חרג מסמכותו כאשר המליץ ללא הרשאה לכך מביהמ"ש,מה גם שהבקשה נעדרת ראשית ראיה במיוחד לתאונה  בה הם מעורבים כנתבעים  2 ו -3מיום 3.7.01.

            דיון:

6.     ככלל, המלצת מומחה ממונה על מינוי מומחה בתחום אחר מהווה ראשית ראיה או השלמה לראשית ראיה לצורך מינוי המומחה הנוסף, הגם שאינה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט במינוי (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216, 219).

בספרו של אליעזר ריבלין תאונת הדרכים סדרי דין בחישוב הפיצויים 558, (מהדורה חדשה ומעודכנת, תש"ס - 1999), מצוין, כי בהלכת שיק נ' מטלון ברך בית המשפט העליון על השענות על המלצת מומחה.

עוד נקבע שם:

"בדרך כלל יש תועלת בהפניית שאלה זו למומחה בתחום רפואי קרוב דווקא, למשל, לבקש מן המומחה הנוירולוג שיחווה את דעתו אם יש צורך במינוי של מומחה לפסיכיאטריה".

(ראה גם רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865,  876).

7.     שיקול הדעת השיפוטי אינו ניטל מעצם המלצתו של מומחה אחד לגבי מינויו של אחר, ונזכיר:

"הכלל הוא שבית המשפט רשאי להסתייע בדעתו של מומחה רפואי שמונה על ידיו לעניין הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום אחר. אולם המלצתו של המומחה אינה מחייבת את בית המשפט"

רע"א 7039/00 שלמה אליוף נ' סורג שטרנברג (לא פורסם).  

8.     אמנם בנסיבות המקרה לא נדרשה המלצת פרופ' נוימן לעניין זה אך

     לטעמי,לא החריגה מהסמכות היא זו שצריכה למנוע בחינה של כלל

     נזקיה הרפואיים של התובעת.אל לנו לשכוח, כי אי מינוי כאמור עלול

     לסגור בפניה הדלת לצמיתות, ומשקיימת ראשית ראיה הן במסמך מטעם