החלטה בתיק א 29252/06

מבוא

1.      נשוא הדיון שבפניי הינו השאלה האם פגיעתו של התובע בתאונה שארעה ביום 5.7.05 (להלן: "התאונה") הינה כטענתו, "תאונת דרכים" כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

2.      כל ההדגשות להלן אינו מופיעות במקור אלא אם ייאמר אחרת.

הוראות החוק

3.      ההגדרה הבסיסית הקבועה ברישא לסעיף 1 לחוק קובעת כדלקמן:

"תאונת דרכים - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", ומהו "שימוש ברכב מנועי"?

"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו... טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד"

העובדות שהוכחו

4.      בהחלטתי מיום 8.2.07 הוריתי לצדדים להגיש ראיותיהם וזאת נוכח המחלוקת בשאלת החבות.

5.      התובע הגיש תצהיר עדות ראשית באשר לנסיבות אירוע התאונה. הנתבעות לא הגישו ראיות ואף ויתרו על חקירתו הנגדית של התובע. כן הודיעו הנתבעות כי ניתן לסכם על סמך הראיות שהוגשו.

בנסיבות אלו הנני מנוע מלהתייחס לכל ראיה/עובדה שהועלתה בסיכומי מי מהצדדים ואשר לא בא זכרה בראיות שהוגשו - קרי תצהיר התובע. כן הנני מנוע מלהתייחס ל"פרשנויות" באשר למשמעות אמירותיו של התובע, וזאת משלא נחקר על תצהירו.

דיון

תמצית ממצאים ומסקנות עובדתיות

6.      העובדות הרלבנטיות שהוכחו בפניי:

·        התובע מכונאי מלגזות.

·        התובע מחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף לנהיגת המלגזה.

·        התובע עבד כאחראי מוסך אצל הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

·        המלגזה הינה כלי רכב מנועי כהגדרתו בחוק (אין מחלוקת בעניין זה).

·        השימוש במלגזה בוטח על ידי הנתבעת 1 (להלן: "המבטחת").

·        הייעוד הלא תחבורתי של המלגזה (קרי הרמת מטענים) יצא מכלל פעולה.

·        הייעוד הלא תחבורתי של המלגזה חייב תיקונו.