החלטה בתיק א 28095/05

1.         התובע, אדריכל במקצועו נתן לנתבעת שירותי אדריכלות בקשר לבית ברח' האשל 117 הרצלייה פיתוח. בשלב ראשון הכין התובע תוכניות שונות כדי להכשיר את הבית לביצוע שיפוצים שיעלו את שוויו לקראת מכירתו.

            עילת התביעה מבוססת על כתב התחייבות מיום 12.9.02 חתומה על ידי הנתבעת באמצעות עו"ד יול ברדוש אשר היה מוסמך להתחייב בשמה.

            עפ"י כתב ההתחייבות התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 14,000 דולר בתוספת מע"מ כדין "בגין שירותי אדריכל שניתנו על ידך לשביעות רצוננו, ברם סך זה ישולם לך במועד מכירת הבית...".

            הבית נמכר בחודש מרס 2005 ומשפנה התובע לנתבעת לקבלת הסך הנ"ל לא נענה ועל כן הוגשה התביעה.

2.         בקשתה של הנתבעת למתן רשות להתגונן נתמכת בתצהירו של מר יצחק רבינוביץ המצהיר כי הינו נציגה בישראל של הנתבעת ובחקירתו הנגדית אישר כי הוא גם אחד מבעלי המניות בחברה הנתבעת.

            עו"ד ברדוש היה כפוף להנחיותיו של העד וחתם על המסמכים עפ"י הוראותיו של העד.

            העד הבהיר בחקירתו כי הוא זה אשר הכתיב את נוסח כתב ההתחייבות כאשר נפגש עם התובע ואת המסמך העביר לעו"ד ברדוש בפקס ואולם הכתוב לא היה קריא ועל כן הבהיר לו את הנוסח בטלפון ועו"ד ברדוש רשם את כתב ההתחייבות כלשונו וחתם עליו מטעמה של הנתבעת ומסר את המסמך לתובע.

3.         בתצהירו מבהיר העד כי התובע הועסק ע"י הנתבעת לצורך הכנת תוכניות לשפוץ פנימי וחיצוני כאשר העבודות החיצוניות היו טעונות קבלת היתר בניה והתובע טיפל בקבלת ההיתרים.

            העד מבהיר כי התובע כשל בקבלת ההיתר, תוכניות שהגיש לא אושרו והדבר נמשך זמן רב ולא סביר.

            העד מסביר כי ע"מ לקבל את ההיתר נחתם כתב ההתחייבות נשוא התביעה המציין שני תנאים מקדמיים האחד כי העבודות יהיו לשביעות רצונה של הנתבעת והשני כי התשלום יבוצע במכירת הבית.

            העובדה כי הרשויות לא אשרו את תוכניות הבניה מצביעה, לדברי העד, על אי שביעות רצון של הנתבעת.

העד מפנה להסכם נוסף מחודש מאי 2004 לפיו קיבל על עצמו התובע לבצע את כל העבודות הקשורות בקבלת ההיתרים ואם יצליח במשימתו יקבל 3,500 דולר ואם לא יצליח מתבטל ההסכם ולא יקבל דבר.

מאחר ולא התקבל ההיתר סבור העד כי אין לשלם לתובע דבר.

4.         בחקירתו הנגדית מעלה העד טענה חדשה ולפיה אישר את כתב ההתחייבות כיוון שהתובע לחץ עליו וסחט אותו וגרם לו לנזקים ומכיוון והיה נתון בלחץ הבנק שעמד למנות כונס נכסים לבית.

            עוד  התברר בחקירתו של העד כי עיקר עבודתו של התובע הייתה בשנים 2000-2001 ואולם הוא הועסק ע"י הנתבעת גם בשנים 1997-1998 וכי ביוני 2001 נעשה בין הצדדים הסכם תשלומים הקובע תשלומים בהתאם לטיפול בהגשת תוכניות הבניה לאשור העירייה.

5.         במהלך שמיעת הבקשה סברתי כי הבקשה מגלה הגנה והצעתי לב"כ הצדדים לקדם את בירור התובענה בהסכמה למתן רשות להגן, ואולם עתה לאחר ששבתי ועיינתי  בגרסתו של המצהיר בתצהירו ובחקירתו הנגדית ושקלתי את טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה כי הבקשה לא מגלה הגנה ואין ליתן רשות להגן.

            טענותיו של המצהיר אל מול כתב ההתחייבות אינן יכולות להחזיק מים.

            כתב ההתחייבות נוסחו ברור וחד משמעי ותוכנו נוסח ע"י נציג הנתבעת ואושר ע"י פרקליטה וחזקה כי הנוסח משקף את מה שהוסכם.

            לשון העתיד במסמך מתייחסת אך ורק למועד התשלום בעת מכירת הבית ואולם הסכום הנקוב בהתחייבות מתייחס לשירותי אדריכל שנתנו בעבר לשביעות רצונה של הנתבעת ולא ניתן לפרש אחרת.