החלטה בתיק א 27860/07

1.                   לפניי בקשת התובע - המבקש, מיום 29.6.08, כי אפסול את עצמי מלשבת לדון בתיק זה.

2.                   המבקשת אינו מיוצג בהליך זה באמצעות עורך דין.

3.                   בתגובה שהגישה המשיבה ביום 23.7.08, נטען כי יש לדחות בקשת הפסלות באשר זו אינה מגלה כל עילה לפסלות.

4.                   בקשת הפסילה נשענת על הטענה כאילו ריבוי משפטים שניהל המבקש לפניי, כבעל-דין שאינו מיוצג, אינו מאפשר לי לפסוק הדין ללא פניות. בתמיכה לבקשת הפסלות טרח המבקש ופירט רשימה של משפטים אשר היה מעורב בהם.

5.                   המבקש חושש שמא ריבוי הופעותיו לפניי כשהוא אינו מיוצג, עלול לגרום לי להכריע בתיק באופן בלתי אובייקטיבי. זאת לטענתו, בין היתר, בגין התבטאויותיי כלפי התנהלותו בשל העובדה שאינו מיוצג.  אין בכוונתי לסקור במסגרת זו את שורת ההליכים שמונה המבקש. הטרחה הכלולה בחקר כל תיק ותיק המנוי ברשימה נראית לי מיותרת.

6.                   נסיבות בקשה זו אינן מצדיקות פסילה.

7.                   ס' 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 קובע את השיקולים לפסלות שופט -

"בעל דין רשאי לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מליישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול משפט".

ההלכה קבעה כי משמעות המבחן שהכרחי להתרשם מן הנסיבות החיצוניות, שקיימת אפשרות מסתברת מאוד שנבצר מהשופט לשפוט את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה. אין המדובר בהתרשמות סובייקטיבית של בעל הדין.

ההלכה החילה את מבחן "האפשרות הממשית". לא די באפשרות "סתם" או באפשרות "סבירה" בדבר קיומה של דעה קדומה. המבחן הוא "האפשרות הממשית" בדבר קיומה של דעה קדומה. מבחן האפשרות הממשית משמעותו שהשופט גיבש לעצמו עמדה סופית בעניין נשוא הדיון השיפוט, באופן שאין טעם בהמשך רגיל של המשפט. (ראו בג"צ 2148/94 גלברט עו"ד נ' נשיא ביהמ"ש העליון ואח' פד מ"ח(3) 573 בעמ' 605).

8.                   עיקר בקשת הפסלות נסובה סביב הטענה כי בית המשפט גיבש דעה קדומה כלפי המבקש וכי דעתו "ננעלה" בעקבות העובדה שדן בעבר בעניינים אחרים של המבקש והתבטא כלפי המבקש בגין כך שלא היה מיוצג. כבר נקבע, כי הבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה, כשלעצמה, חשש ממשי למשוא פנים, וכי עצם העובדה כי השופט ישב במשפטו של אדם בעבר, אין בה, כשלעצמה, להביא לפסילתו (ע"פ 5609/95 ישראל נ' מדינת ישראל (פרוסם בנבו), ע"א 6447/96 אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון (פורסם בנבו),

ע"א 8966/96 נבו נ' ישקול סחר בע"מ (פורסם בנבו). יתרה מכך, כבר נפסק כי גם בעצם הדיון באותה הסוגיה או בנגזרותיה אין כדי לפסול את השופט מלישב בדין (ע"א 8168/02 פלוני נ' פלוני (לא פורסם); ראה גם:" יגאל מרזל, "דיני פסלות שופט" (תשס"ו-2006 265-262).

9.                   ככל שהבקשה נובעת מחוסר שביעות רצון מהחלטות בית המשפט ואופן ניהול הדיון על ידו, הלכה היא כי השגות בעניינים אלה מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות (לעניין החלטות, ראו: 7186/98 מלול נ' ג'אן (פורסם בנבו); ע"א 10619/02 בן עמ' נ' קידר (פורסם בנבו); מרזל, בעמ' 178-174. לעניין אופן ניהול הדיון, ראו: ע"פם 8309/02 רודקו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), ע"פ 6547 גוד-מאן מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו).

10.               לא מצאתי יסוד לטענת המבקש כי החלטות שקיבל בית המשפט בעניינים אחרים ואופן ניהול הדיון על ידו, מקימים עילת פסלות ומעוררים את אותה אפשרות ממשית לקיום משוא פנים כלפי המבקש. אפשר שבראייתו של המבקש נוצר חשש לקיום משוא פנים כלפיו, עם זאת, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא - שאינו מקים עילת פסלות.

11.               לצד הזכות לשבת בדין קיימת החובה לעשות כן, ולא מצאתי בנימוקי הבקשה שום עילה רצינית שראוי שאמנע בגללה מלמלא את חובתי זו. דעתי ביחס להליך המתנהל בתיק העיקרי אינה "נעולה". (ראו ע"א 2730/98 תנופה שירותי כח אדם בע"מ נ' אוגניה גיאורגיציאנו ואח' פ"ד נ"ב(2) 427 בעמ' 431).

12.               הבקשה נדחית. בנסיבות אין צו להוצאות.

13.               יובהר כי ככל שיוגשו בעתיד בקשות קנטרניות חסרות בסיס, אשקול חיוב בהוצאות.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"א באב, תשס"ח (12 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.