בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
275-07,14230-07
11/11/2007
|
בפני השופט:
מ. רניאל
|
| - נגד - |
התובע:
1. עבד אלחלים אלצאנע
2. כאמלה אלצאנע
עו"ד מאירה זוהר ואח'
|
הנתבע:
1. אלצאנע היתם
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ
3. כוכבי אליקים
4. כלל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד עידו אמגור ואח'
עו"ד אילן ירון ואח'
|
| החלטה |
1. המבקשים הגישו ביום 20.9.07 בקשה לתשלום תכוף, לאחר שניתנה החלטה קודמת של השופט יצחק כהן בבקשה לתשלום תכוף, מ- 26.6.07. בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 נקבע:
סייגים לענין בקשה
5ה. (א) נתן בית המשפט החלטה בבקשה לתשלום תכוף, לא ייזקק לבקשה נוספת לתשלום תכוף או לבקשה בדבר שינויה של ההחלטה הקודמת, אלא אם כן עברו ששה חדשים מיום שניתנה ההחלטה הקודמת והנסיבות השתנו במידה המצדיקה מתן החלטה חדשה; בקשה להחלטה נוספת או בקשה לשינוי החלטה קודמת שיש להגישה לבית משפט שלום תוגש לאותו בית משפט שבו הוגשה הבקשה הקודמת.
(ב) לא יפסוק בית המשפט תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות תאונת הדרכים שבגינה הוגשה הבקשה לתשלום תכוף.
(ג) בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לשנות את התקופות הקבועות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
המשיבים 3 ו- 4 טוענים שאין להזקק לבקשה מכיוון שלא חלפו 6 חודשים מההחלטה הקודמת. על פי סמכותי לפי ס"ק (ג), אני משנה את התקופה הקובעה בס"ק (א) לגבי הבקשה להוצאות התאמת דיור, שכן הוצאות אלה, שלא הובאו בחשבון בהחלטה של השופט כהן, דרושות לפני שחלפו 6 חודשים, לפי מסמך רפואי מטעם מנהל בית החולים רעות מיום 4.9.07. על כן, אני מוחק את הבקשה לגבי הוצאות אחרות, לפי הוראות סעיף 5ה הנ"ל, ואדון רק בהוצאות התאמת הדיור.
2. ביחד עם הבקשה לתשלום תכוף, ולא כחלק ממנה, הוגשו באותו יום מסמכים תחת הכותרת "הודעה על הגשת בקשה לתשלום תכוף (הוצאות התאמת דיור)". כאמור, המסמך הזה לא הוגש כבקשה נפרדת וגם לא כחלק מהבקשה לתשלום תכוף, אלא כמסמך שהוכנס לתיק והעתקו נמסר לצד שכנגד. למרות הבלבול בהגשתו, אתייחס למסמך זה כחלק מהבקשה לתשלום תכוף.
3. בבקשה נתבקש סך 750,000 ש"ח כהוצאות להתאמת דיור. על פי המסמך של ד"ר לזרי מיום 4.9.07, התובע זקוק לעזרה מלאה בכל תפקודי היום יום, וראוי ורצוי שיעבור לביתו. לצורך כך יש להמשיך ולתת לו טיפול שיקומי אינטנסיבי למשך מספר חודשים נוספים. כמו כן יש להכין ולהתאים את ביתו למצבו. לא נאמר כיצד יש להכין את ביתו למצבו, ואף לגבי האביזרים הדרושים, נאמר שהמלצות יועברו בנפרד עם התקרב מועד השחרור. מלבד מסמך זה, אין שום מסמך רפואי אחר המהווה אפילו ראיה לכאורה בשאלה מה צריך לעשות כדי להתאים את ביתו של התובע למצבו.
4. התובעים מסתמכים איפוא על תצהירה של אשת המבקש, האומרת שהיא וילדיה גרים בקומה ראשונה ללא מעלית וכדי שהתובע יבוא הביתה צריך לעבור לדירה עם מעלית או בקומת קרקע גדולה יותר, הכוללת חדר למטפל הסיעודי וצריך גם לקנות ציוד נכים. היא בררה במשרד תיווך ואמרו לה שדירה גדולה יותר בקומת קרקע עולה בערך 130,000 דולר. אני דוחה הצהרה זו כראיה מספקת לצורך מתן תשלום תכוף לצרכי התאמת דיור. בכל הכבוד לאשתו של התובע, היא אינה בעלת הידע הדרוש לדעת מה נחוץ לתובע כדי להתאים את הדיור שלו לצרכיו, והיא אכן אינה אומרת כלל מה דרוש מלבד דברים כלליים שאינם בתחום מומחיותה. איני יכול להניח, בהעדר מסמך רפואי על כך, שאכן יש צורך במעלית או בקומת קרקע. איני יכול להניח, בהעדר מסמך רפואי על כך, כמה חדרים צריך התובע, מעבר למגורי המשפחה כעת. ודוק, התובע אינו זכאי אלא לתוספת הדרושה לעומת תנאי חייו קודם התאונה, ואם חי בדירה צפופה לפני התאונה, משפחת התובע אינה זכאית לדירה מרווחת אחרי התאונה. הכלל הוא השבת המצב לקדמותו ולא שיפור המצב. אין בפני ראיה מספקת לדיור הדרוש ולאביזרים הדרושים. על כן, דין הבקשה להידחות בהעדר ראיות מספקות.
5. אציין, כי הבקשה מבוססת על קניית דירה להבדיל משכירתה. אפילו נניח שהוצאות התאמת דיור יכולות להפסק במסגרת תשלום תכוף (שאלה הנתונה במחלוקת), לא מצאתי החלטה שבה במסגרת תשלום תכוף, עוד לפני דיון בתביעה העיקרית,
נקנתה דירה כהתאמת דיור. שאלתי את ב"כ המבקשים על כך, והיא הפנתה לת"א 10622/97
ליידרמן נ' מנורה. עיון בהחלטות שניתנו בתיק זה מעלה שהיו כמה החלטות בתשלומים תכופים ובאף אחת מהן לא ניתנו כלל סכומים עבור התאמת דיור, לא בשכירות ולא בקנייה. רק בפסק הדין ניתנו סכומים בשל התאמת דיור.
6. סברתי, שניתן לפטור את בעיית אי ההוכחה על ידי המבקשים בהסתמכות על חוות דעת מומחה השיקום שמיניתי. מסתבר, שדרכם של המבקשים אינה אצה להם גם בענין זה. לטענתם, העבירו למומחה את כל המסמכים הרפואיים שבידם (למרות שגם על השאלה מה המסמכים הרפואיים יש כנראה מחלוקת, והתובעים סבורים שדי במסמכים שצורפו לכתב התביעה, ואינם סבורים שיש להמציא את כל המסמכים שלאחר מכן ומעבר למה שהיה בידם) ביום 11.9.07. המומחה הודיע לבית המשפט במכתבו מיום 16.9.07 שלא קיבל מסמכים משום צד ולכן אינו יכול להתחיל בעבודתו. ב"כ הנתבעים טען שלא קיבל מסמכים, וטענתו אושרה למעשה בדברי ב"כ התובעים שטענו שלא שלחו מסמכים כלל אלא רק את העתק המכתב המלווה ששלחו למומחה. בנסיבות אלה, כאשר התובעים גוררים רגליים, אין להתפלא שלא ניתן לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולהסתמך עליה.
7. כללו של דבר, אני דוחה את הבקשה לתשלום תכוף בגין הוצאות התאמת דיור, בהעדר ראיה מספקת לצרכים של התובע ולמחירם. על המבקשים לשלם למשיבים 3 ו- 4 הוצאות הבקשה, בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ, אשר ינוכו מהוצאות שיפסקו לטובת המבקשים בהמשך ההליכים.
8. אני קובע את התיק העיקרי לתזכורת פנימית ליום 4.1.08, לקבלת חוות דעת המומחה. שלוחה עצה לב"כ התובעים לעשות כל הדרוש על מנת שהמומחה יתחיל וימשיך בעבודתו כך שחוות דעתו תוצא במהרה.
המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.
ניתנה היום א' בכסלו, תשס"ח (11 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.