החלטה בתיק א 27318/07

בפניי בקשה להורות על העברת הסכסוך נשוא התובענה דנן לבוררות.

כללי:

להבנת הרקע, יש לציין כי בבימ"ש השלום בתל אביב, תלויות ועומדות כיום שתי תביעות: התובענה הנוכחית ב ת.א. 27318/07 שהגיש דניאל בודו כנגד אברהם כהן על סך 500,000 ש"ח ביום 12/04/07; התובענה השנייה ב ת.א. 13780/07 שהגיש אברהם כהן כנגד דניאל בודו על סך 230,044 ש"ח ביום 21/01/07;

בתביעה הנוכחית, טוען דניאל בודו כי התקשר עם הנתבע, אברהם כהן, בעסקה להפעלת משחקייה בשוהם. לצורך כך, הקימו חברה משותפת, ההסכמות שבין הצדדים גובשו למסמך משפטי, הסכם בעלי מניות, שנחתם ביום 01/03/00 וצורף לכתב התביעה כנספח א'.

דניאל בודו טען, כי למרות שהשקיע בחברה רבות, הרי שאברהם כהן, שותפו, לא השקיע כמותו ואף עזב את הארץ לארצות הברית ללא כל כוונה לחזור לישראל.

ביום 02/08/02, ערכו הצדדים מסמך התחשבנות, המשקף את ההשקעות והמשיכות של כל אחד מהם.

הסכם ההתחשבנות המקורי צורף לכתב התביעה כ נספח ב' והעתק מודפס צורף כ נספח ג' .

התובע טוען, כי הפעילות לסגירת המשחקייה נפלה כולה על שכמו, בהיות הנתבע שוהה בחו"ל, וכי הוא שילם מכספו לפירעון חיובים שונים ואף כספים שהנתבע היה חייב לשלמם באופן אישי, כגון: פירעון חשבון הטלפון של הנתבע.

התובע מוסיף וטוען, כי למרות פעילותו החיובית לפירעון חובות החברה ולפירוקה, ההין הנתבע להגיש כנגדו את התביעה במסגרת ת.א. 13780/07, כאשר לכך לא היה כל בסיס ועסקינן בכפיות טובה בוטה ( ר' סעיף 52 לכתב התביעה).

בנסיבות אלה, טען התובע כי הוא זכאי לפיצוי מאת הנתבע בסכום העולה על סכום התביעה, כמפורט בסעיף 55 לכתב התביעה, ואשר הוערך על ידו בסך של 500,000 ש"ח, לצורכי אגרה בלבד.

כתב הגנה טרם הוגש, נוכח התנייה להעברת הסכסוך לבוררות.

ת.א. 13780/07 אמנם לא נדון בפניי, אלא בפני מותב אחר, אך, להשלמת התמונה, ראוי לאזכר כי מדובר בתביעה שהוגשה במקורה בסדר דין מקוצר על ידי אברהם כהן כנגד דניאל בודו, הנתבע דכאן, ואביו.

עילת התביעה שם, היא הסכם הלוואה מיום 01/03/00. לפיו, על פי הנטען, הלווה אברהם כהן לדניאל בודו סך של 75,000 ש"ח, אותם התחייב לפרוע ולא פרע. התביעה הגיעה לסכום של 230,044.8 ש"ח הואיל ולטענת אברהם כהן, היא נושאת ריבית פיגורים על פי הנהוג בבנק לאומי.

ביום 15/10/07, במסגרת בש"א 156729/07, נתן עמיתי, כב' השופט צבי כספי, רשות להגן בתובענה דנן.

זהו הרקע לסכסוך נשוא הבקשה.

הבקשה:

המבקש, הנתבע כאן והתובע בת.א. 13780/07, סבור כי יש להורות על העברת הסכסוך לבוררות. זאת משום שלשיטתו, ההסכם בין הצדדים מכיל תניית בוררות. המבקש מפנה לאמור בסעיף 15 להסכם בין הצדדים מיום 01/03/00, אשר בו נאמר כדלקמן: "הצדדים מסכימים, כי בכל סכסוך ו/או חילוקי דעות שיתגלעו ביניהם בקשר להסכם זה ו/או בקשר לביצועו ו/או בקשר לענייני ועסקי החברה או אלה הנובעים מהוראות הסכם זה, יובאו להכרעתו של בורר דן יחיד (להלן: "הבורר"). הבורר ימונה בהסכמה ובמידה ולא יגיעו הצדדים להסכמה, ימונה הבורר על ידי ראש לשכת עוה"ד בישראל".

המבקש גורס, כי התנייה מדברת בעד עצמה ומצדיקה העברת התובענה ב -ת.א. 27318/07 לבוררות, כקבוע בהסכם.

בישיבת יום 23/10/07 בפניי הצהיר ב"כ המבקש כי הוא נכון להסכים גם להעברת ת.א. 13780/07 לבוררות, הגם שבהסכם הפרטני, המתייחס להלוואה נשוא אותו תיק לא מופיעה תניית בוררות (ר' עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 13-14).