החלטה בתיק א 26491/06

מונחת בפניי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

בנק אוצר החייל בע"מ (להלן:"התובע או המשיב") הינו תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א - 1981. לטענתו, לבקשת חברת יקר שירותי מזון בע"מ (להלן:"נתבעת 1") נפתח לה חשבון אצל התובעת.

ביום 5.7.00 חתם מר קרקו יעקב (להלן:"נתבע 2 או המבקש") על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחובות הנתבעת 1.

טוענת התובעת, כי כתוצאה מאי עמידת נתבעת 1 בתנאי פתיחת החשבון, ובהתאם לתנאיהם, הועמד האשראי שבחשבון לפירעון מיידי כך שנכון ליום 11.4.06 יתרת החובה הינה בסך 29,506 ש"ח.

נתבע 2 הגיש בקשת רשות להתגונן. בתמצית טענותיו של המבקש, טוען הוא, כי אין בידיו את המסמכים הנדרשים לביסוס הגנתו הקשורים לחשבון הבנק ולחוב הנתבע במסגרת תובענה זו.

טוען המבקש כי בעבר היה אחד מבעלי המניות והמנהלים של הנתבעת 1, וביום 5.7.2000 חתם על כתב הערבות שצורף לתובענה. ביום 18.11.2003 נחתם בין המבקש ואשתו לבעלי המניות הנוספים בחברה, בני הזוג יחזקאל ושרה רמו הסכם היפרדות על פיו יועברו ע"י המבקש ואשתו לבני הזוג רמו את הבעלות המלאה בכל החברות ובפעילות המשותפת המשויכת להן, לרבות הפעילות בחברה.

בתמורה להעברת הבעלות בחברות העסקית המשותפת לידיהם, התחייבו בני הזוג רמו כלפי המבקש ואשתו, בין היתר, לשחרר את המבקש לא יאוחר מיום 31.12.03 מכל הערבויות האישיות.

לפיכך, שלחה החברה לכל הבנקים והספקים לרבות המשיב, בסמוך לאחר חתימת הסכם ההיפרדות מכתב הודעה על שחרור הנתבע מכל הערבויות שקדמו ליום חתימת הסכם ההיפרדות. הנתבע אף פנה באופן אישי לאחר חתימת ההסכם לבנקים ולספקים השונים להם חתם ערבות בשם החברה, ודיווח להם על הסכם ההיפרדות, תוך הודעה על ביטול ערבותו האישית להתחייבויות החברה ואף קיבל את הסכמתם לביטול ערבותו האישית האמורה.

יתרה מכך, לטענת המבקש, מעולם לא ניתנה למבקש "הודעה לערב" - שבה חב כל תאגיד בנקאי להודיע לערב במקרה שהחייב אינו עומד בהחזרי חובו וזאת תוך 90 יום מהיום שבו היה על החייב לקיים את החיוב.

המבקש נחקר על תצהירו. מחקירתו עולה שאין בידיו כל אישור מטעם המשיב על שחרורו  מערבות, כמו כן לא הצליח המבקש להוכיח נזק ברור שנגרם כתוצאה מאי קבלת ההודעה הנדונה.

דיון

הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן, מורים כי  בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענות בכדי להצדיק את בירורה בהליך משפטי (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'  פ"ד כ(2) 520, 522 ).

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

במקרה הנדון, עסקאותיו של המבקש עם צדדים שלישיים (בעלי מניות האחרים) אינם מעניינו של הבנק  וקרוב הייתי לקבוע כי טענותיו של המבקש  הן טענות שאינן מצדיקות בירור עובדתי וניתן לשלחו לדרכו ולדחות את בקשתו על אתר.

יחד עם זאת, לאור ההכרה בזכות מתדיין ליומו בבית המשפט כזכות יסוד במדינה דמוקרטית, הנני עושה חסד עם הנתבע, בהחלטתי להעניק לו רשות להתגונן, אך סבורני שיש להחמיר עם הנתבע בפרט כאשר הגנתו לוקה בחוסר בהירות, חוסר פירוט וכאשר אין לנתבע סיכויים רבים להוכיח את הגנתו (ראה ע"א 680/89 - בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד - פ"ד מה (3) 757 וכמו-כן  ראה ע"א  519/65 - ברזילי נ' קשת, פ"ד  כ (2) 141, וכן ע"א 244/66, מזרחי נ' בראון, פ"ד  כ(4) 90,  וכן - ע"א 38/77, צימרינג נ' גורדין, פ"ד לא (3) 401).

אי לכך  הנני משתמש בסמכותי על פי תקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי ומתנה את מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 10,000 ש"ח בקופת בית המשפט, תוך 30 יום מהיום וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד, ומתחדשת ללא מגבלת זמן.

במידה ולא יופקד הפיקדון תוך המועד הנ"ל תדחה בקשת רשות להתגונן וב"כ התובע רשאי יהיה להגיש פסיקתא לבית המשפט.

במידה ויופקד הפיקדון יועבר התיק לפסים של סדר דין מהיר וישמע בדיון מקדמי בתאריך 21.3.2007  בשעה   15:00.

תשומת לב ב"כ הצדדים להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, המתייחסות לתביעות בסד"מ, שניתנו בהם רשות להגן והועברו  לפסים של "הליך מהיר".