החלטה בתיק א 262/02

1.      בפני בקשה למחוק על הסף סעיפים 12 עד 26 וכן את סעיף 28 מכתב התביעה המתוקן שהגישו המשיבים (להלן:" מזייד ") נגד המבקשת (להלן:" מע"צ "), בהתאם להחלטתי מיום 16.2.2005 בה איפשרתי למשיבים לתקן כתב התביעה ככל שהדבר נוגע לתביעה לפי סע' 9 (ד) (II) לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: " פקודת המסילות"). הסעיפים שמחיקתם מתבקשת בבקשה זו, מכילים חלק נכבד מהתביעה המתוקנת.

2.      בבקשה נטען כי כתב התביעה המתוקן כולל בחובו עילות וסעדים, אשר חורגים מהתיקון אותו התרתי בהחלטתי הנ"ל. וכך, נטען בבקשה ע"י מע"צ:

                     א.         בסעיפים 12 עד 20 לכתב התביעה המתוקן מועלות טענות בדבר "היגד שווא", מצג שווא או רשלנות.

                     ב.         סעיפים 21 עד 25 עניינם בטענות כנגד מוסדות תכנון ובטענות בגין אי הפרעת מקרקעין.

                      ג.          סעיף 26 עניינו בתביעה לפיצוי בגין שטח שיועד להפקעה אך לא הופקע, אשר עליו חל סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

                     ד.         בסעיף 28 נתבע סעד שעניינו בסירוב רשויות תכנון לאשר תוכנית, שינוי ייעוד ואישור תוכנית, אשר אינו כלול בראש נזק לפי סע' 9 (ד) (II) לפקודת המסילות.

3.      בתשובתם לבקשה טוענים מזייד את הטענות הבאות:

                     א.         בהתאם לה"פ (ת"א) 113/04 עמירם מוארמן נ' רשות הנמלים והרכבות, המאגר המשפטי הישראלי - נבו הוצאה לאור בע"מ, ניתנה  פרשנות חדשה לסע' 9 (ד) (II) לפקודת המסילות (שמכוחו גם נתבקש תיקון כתב התביעה), לפיה, סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: " סע' 197") אינו יוצר מסלול ייחודי לפיצוי בגין הפגיעה במקרקעין, בכל הנוגע לירידת ערך של הקרקע הנותרת בעקבות ההפקעה.

                     ב.         מע"צ מבקשת למחוק סעיפים שעניינם בפרשנותה החדשה של העילה בסע' 9 (ד) (II) לפקודת המסילות.

                      ג.          סע' 12 עד 20 לכתב התביעה המתוקן עוסקים בפירוט הרקע העובדתי עליו מבססים מזייד את טענתם בדבר הפגיעה שנגרמה לחלק שנותר בידם ואשר לא הופקע על-ידי מע"צ.

                     ד.         סע' 21 עד 25 לכתב התביעה המתוקן משלימים את הרקע העובדתי לעילה שבסעיף 9 (ד) (II) לפקודת המסילות. הטענות כנגד מוסדות התכנון ובגין אי הפקעת מקרקעין הן טענות לוואי, הטענות לא מופנות כלפי מוסדות התכנון שכלל אינם מהווים צד להליך, אלא הטענה היא שמאחר ונותרה רצועה בלתי רגולטורית, מסרבות רשויות התכנון לאשר את תוכנית ג/5781.
באשר לטענה בגין אי הפקעת השטח שיועד להפקעה כולו, ניתן הסבר מדוע אחראית מע"צ לכך שבעקבות ההפקעה נותר בידי מזייד שטח בלתי רגולטורי.

                     ה.         באשר לסע' 26 לכתב התביעה המתוקן - הנזק התגבש כאשר הופקעו המקרקעין וכתוצאה מכך, ולא לפני כן בשלב התכנוני, כטענת מע"צ.

מזייד מאשרים אמנם כי ערך הקרקע ירד בעקבות שינוי ייעוד הקרקע לדרך, אולם לא על כך קמה טענתם, ולכן הטענה אינה באה בגדרו של סעיף 197.

לחילופין, הפרשנות החדשה שניתנה לסע' 9 (ד) (II) לפקודת המסילות יוצרת מסלול מקביל לסעיף 197 לתביעה בגין ירידת ערך מקרקעין. משכך, טענת מע"צ מתיישבת עם העובדה שהמקרה שבפנינו נופל גם בגידרו של סעיף 197.

                      ו.          יש קשר ישיר והדוק בין המצוין בסע' 28 לכתב התביעה המתוקן ובין סע' 9 (ד)(II) לפקודת המסילות, שכן האחד נובע מהשני: כתוצאה מההפקעה, אשר הותירה בידי המשיבים שטח בלתי רגולטורי, המפריד את הכביש מתחנת הדלק, רשויות התכנון אינן מאשרות את תכנית ג/5781, המייעדת שטח מסחרי עבור תחנת הדלק.

4.      אינני סבור שיש בטענות מע"צ עילה למחיקה המבוקשת. הנני מקבל את טענת מזייד כי במסגרת הסעיפים הנ"ל ניתן פירוט של הרקע העובדתי עליו הם מבססים את טענתם בדבר הפגיעה שנגרמה לחלק שנותר בידם ואשר לא הופקע על-ידי מע"צ.