החלטה בתיק א 25994/05

בפני ערעור על החלטת כבוד הרשם אמיר צ'חנוביץ, אשר ניתנה ביום 28.4.08.

רקע :

ביום 25.4.05, הגישה המשיבה תביעת שיבוב כנגד הנתבעים, בגין תאונה אשר ארעה, כך לטענתה של המשיבה, כאשר נכנס המערער לצומת באור אדום, וגרמה לנזקים לרכב אשר היה מבוטח אצל המשיבה.

המבקש לא הגיש כתב הגנה, וביום 15.11.05 ניתן פסק דין כנגדו, בהעדר הגנה.

ביום 13.1.08, הגיש המערער  בקשה לביטול פסק דין, אשר נדונה אצל כבוד הרשמת, כתוארה דאז, לוי ונדחתה בשל הגשתה באחור.

המערער הגיש ביום 13.3.08, בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. הבקשה להארכת מועד נדחתה על ידי כבוד הרשם צ'חנוביץ ביום 17.4.08, ומכאן הערעור.

טענות המערער:

המערער שב ומפרט את גרסתו, אשר הובאה בבקשות אשר הגיש, אשר לפיה הוא פנה באופן מיידי ברגע שנודה לו על פסק הדין, לעו"ד בשם זיו רזניק, על מנת שיגיש בקשה לביטול פסק הדין, אולם הוא לא עשה כן.

המערער טוען,  כי מלכתחילה לא הגיש בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין, שכן סבר שפסק הדין יבוטל מחמת הצדק.

המערער טוען, כי בניגוד לקביעות כבוד הרשם צ'חנוביץ, הוא חתם על ייפוי כוח לעו"ד רזניק, ואף שילם לו שכר טרחה.

המערער טוען, כי לא היה ביכולתו להגיש תצהיר של עו"ד רזניק עצמו, אולם תחת זאת צרף תצהיר של שני עדים, אשר נכחו בפגישתו הראשונה עם עו"ד רזניק.

המערער טוען, כי הפסיקה נוטה להגמיש את הדרישה ל"טעם מיוחד" הנדרש בבקשות כגון זו. לטענתו, הוכרה כ"טעם מיוחד" טעותו של מבקש שהאמין כי בקשתו לביטול פסק דין מטופלת על ידי בא כוחו.

המערער טוען, כי במקרה דנן, מדובר בהזדמנות הראשונה הקמה לו לבירור טענותיו ולקבלת יומו בפני בית המשפט. משמעות דחיית הבקשה להארכת מועד, טוען המערער, תהווה שלילה מוחלטת של יומו של המבקש, להשמעת טענותיו בפני ערכאה שיפוטית.

המערער סובר, כי בפיו טענות הגנה כבדות משקל. לדידו, האשם בתאונה אינו רובץ לפתחו.

לטענתו, נהג המשיבה הוא זה אשר חצה את הצומת באור אדום, ובמהירות מופרזת. המערער טוען כי ממצאי חקירת המשטרה אשר נערכה בעקבות התאונה, מחזקת טענתו זו בדבר  האשמה הרובצת לפתחו של נהג המשיבה.

עוד טוען המערער, כי המשיבה לא צרפה לתביעתה מסמך מהותי - מסמך המאשש טענתה כי אכן שילמה כספים למבוטח.

לטענת המערער, התוצאה הקשה של מתן פסק דין כנגדו, בשל טעות, הינה קשה מנשוא ואין לה כל הצדקה.

עוד טוען המערער, לחשיבותה של זכות הגישה לערכאות וזכותו של צד לקבל יומו בבית המשפט.

טענות המשיבה :

המשיבה טוענת, כי טענתו המרכזית והיחידה למעשה של המערער, הינה כי פנה לעו"ד אשר טיפל בבקשה לביטול פסק דין, והלה לא עשה כן.

המשיבה סבורה, כי בית המשפט יידרש לבחינתו של "טעם מיוחד" אך ורק במקרים בהם סוכלה כוונתו של בעל דין להגיש בקשה במועד, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה, או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש, ולא במקרים בהם יכול היה בעל הדין לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירה שלו.

מכיוון ומדובר בבקשה לביטול פסק דין, אשר הוגשה בחלוף שנתיים ימים מיום מתן פסק הדין, טוענת המשיבה, הרי שהמערער יכול היה, בשקידה אשר הינה פחות מסבירה, לבדוק האם פנייתו לעורך הדין על מנת שיפעל לביטול פסק הדין, טופלה.