החלטה בתיק א 25870/05

2.         הנתבעים עותרים לפסילת חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש, ד"ר נחשון קנולר, וכן להחלפת המומחה הפסיכיאטרי שמונה אף הוא ע"י ביהמ"ש, ואשר טרם בדק את התובעת.

3.         בהחלטתי מיום 6.11.05 מיניתי את ד"ר נעה קרת כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, את פרופ' הימלפרב כמומחה רפואי בתחום א.א.ג ואת ד"ר נחשון קנולר כמומחה רפואי בתחום הנוירוכירורגי.

4.         ביום 2.1.06 הגישו הנתבעים בקשה לפסילת מינויה של ד"ר קרת מהטעם כי הומצאו לה ע"י ב"כ התובעת מסמכים רפואיים שהצגתם אסורה עפ"י דין. כן עתרו הנתבעים, באותה בקשה, להורות לד"ר קנולר ופרופ' הימלפרב להתעלם מאותם מסמכים ולהחזירם לב"כ התובעת.

            נכון למועד הגשת אותה בקשה לא נבדקה התובעת ע"י מי מהמומחים הרפואיים הנ"ל.

5.         התובעת הודיעה כי היא מסכימה לפסילת מינויה של ד"ר קרת, וכן מסכימה כי המומחים הרפואיים הנוספים יתעלמו מהמסמכים שהוצגו בפניהם.

6.         לאור האמור לעיל, הורתי בהחלטתי מיום 22.1.06 על פסילת מינויה של ד"ר קרת, ומינויו תחתה של ד"ר יוסף לריה.

7.         ביום 25.4.06 הומצאה חוות דעתו של ד"ר קנולר, אשר קבע כי נותרה לתובעת נכות לצמיתות בשיעור של 30% בגין תסמונת שלאחר חבלת ראש, לפי סעיף 34 (ד) ב תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) - תשט"ז - 1956 (להלן: " התקנות"), ו - 5% נוספים בגין הגבלה קלה בחלק מתנועות ע"ש צווארי לפי סעיף 37 (5) (א) לתקנות.

8.         ביום 9.5.06 הגישו הנתבעים בקשה לפסילת חוות דעתו של ד"ר קנולר מהטעם כי נקבעו על ידיו נכויות בתחום הפסיכיאטרי ובתחום האורטופדי - תחומים שאינם בתחומי מומחיותו.

9.         זמן קצר לאחר מכן הגישו הנתבעים בקשה למינוי מומחה חליפי בתחום הפסיכיאטרי, במקומו של ד"ר לריה, מהטעם כי חוות דעתו של ד"ר קנולר הומצאה לידיו.

10.        לטענת הנתבעים, התובעת לא הייתה רשאית להמציא לד"ר לריה את חוות דעתו של ד"ר קנולר, נוכח עתירתם לפסילת חוות דעתו. מוסיפים וטוענים הנתבעים כי קיים חשש ממשי כי ד"ר לריה יושפע מחוות דעתו של ד"ר קנולר וכי ימצא פגם מהותי היורד לשורש העניין באובייקטיביות של חוות דעתו. כן הוסיפו וטענו הנתבעים כי יש לאפשר למומחה הרפואי לגבש את חוות דעתו באופן אובייקטיבי וללא חשש להשפעה חיצונית.

11.        התובעת מתנגדת לבקשות הנתבעים. באשר לחוות דעתו של ד"ר קנולר - לטענת התובעת, כפי שעולה מחוות דעתו, מומחיותו הינה, בין היתר, לנוירוטראומה - חבלות ראש וע"ש, וכי במסגרת התמחותו ועבודתו כנוירוכירורג ניהל את היחידה לחבלות ראש וע"ש וטיפל במאות פצועי ראש, הכל כפי שעולה מחוות דעתו. ד"ר קנולר אף טרח לציין זאת במפורש בחוות דעתו. כדברי ד"ר קנולר, הוא עושה כן " על מנת למנוע שאלות הבהרה בהיבט זה".

דיון

12.        אקדים ואומר כי לא מצאתי בסיס לטענות הנתבעים, ודין שתי הבקשות להדחות.

13.        ד"ר קנולר הינו מנהל היחידה לניתוחי ע"ש, ועל כן, ברי כי הוא היה רשאי לקבוע את נכותה של התובעת בגין ע"ש צווארי.

14.        תחומי התמחותו של ד"ר קנולר מדברים בעד עצמם, והוא היה רשאי אף רשאי לקבוע את נכותה של התובעת בגין " תסמונת שלאחר חבלת ראש".