החלטה בתיק א 25776/07

1.         בפני בקשה לסילוק על הסף מכוח תקנה 100 (2) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -

            1984.

2.         עניינה של התובענה הנה תקיפה שבוצעה על פי הנטען ע"י המשיבים 2,3 . כתוצאה מהתקיפה , כך על פי הנטען, אירעו למשיב 1 נזקים בגינם הנו דורש פיצוי. התביעה הוגשה כנגד המבקשת  בטענה כי העסיקה במועד הרלוונטי את המשיבים 2, 3 ולכן הנה אחראית באחריות שילוחית למעשיהם .

3.         המבקשת טוענת כי לא העסיקה  מעולם  את המשיבים 2,3  וכי לא היה לה כל קשר עימם ולפיכך יש למחוק את התביעה על הסף נגדה בעדר עילה .  לחיזוק טענתה צרפה המבקשת תצהיר מטעם מנהלה  ואישור רו"ח  המאשרים כי המשיבים 1,2 לא עבדו בחברה ביום אירוע התקיפה הנטען.

4. מנגד, טוען המשיב 1 כי בשלב זה  אין מקום למחוק התביעה כנגד המבקשת על הסף ויש לשמוע ראיות בתיק . לדבריו בעקבות מתן הכרעת הדין , על פיה הורשעו המשיבים 2, 3 , הוא פנה למשטרה בבקשה לברר מי היא מעסיקתם של התוקפים ונענה כי  המבקשת הנה מעסיקתם . לטענתו אף מהדיון בביהמ"ש מיום 18.12.07  עולה כי  עובד של המבקשת בשם עידן קורן  היה אחראי מטעם המבקשת על המשיבים 2, 3 באותו מועד במסגרת תפקידו כאחראי על המאבטחים במועדון. לאור האמור לעיל, מסיק המשיב 1 כי בין אם המבקשת העסיקה את התובעים באופן ישיר ובין אם העסיקה אותם באופן עקיף באמצעות עובד מטעמה , קיימת לכאורה חבות שילוחית ולפיכך אין מקום לדחות את התביעה על הסף .

5.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דינה של הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א)         עפ"י תקנות 100 ו- 101 ל תקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת " לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".

ראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי  פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד(4) 464, 478.

ב)         מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני.

ראה לעניין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו(2) 151, 155 - 156.

סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי.

יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א(1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו(1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד(2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).

ג)                    במקרה דנן, לא אוכל להצדיק סילוקה של התובענה כנגד המבקשת, על סף, בטענה של העדר עילה כנגדה , בשלב הנוכחי, בטרם נשמעו עדויות בדבר הטענות העובדתיות שהועלו בכתב התביעה.       

טענות אלו צריכות להתברר בדרך של הבאת ראיות.

6.         לסיכום:

א)         לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

ב)         הוצאות הבקשה בסך 3,000  ש"ח ומע"מ כחוק יהיו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

5129371