א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2494-02
21/12/2006
|
בפני השופט:
דר' עודד מודריק
|
| - נגד - |
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
עו"ד דוד לשם
עו"ד רוני לפן ניר כהן לשם ושות'
|
הנתבע:
1. זאב חכמוב
2. שאול כהן
3. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
עו"ד חנה זילבר
עו"ד יאיר ליבוביץ ב. לוינבוק ושות'
|
|
בהחלטה מיום 23.10.06 ניתנה למגישי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "
התובעים") אורכה עד ליום 30.11.06 לתשלום האגרה "בהתאם לשווי הסעד האישי של כל אחד מהם". אם לא תשולם האגרה תימחק בקשת האישור והתובענה.
ביום 3.12.06 התבשרתי, בהודעה מעם באת כוח התובעים כי ביום 27.11.06 שולמה המחצית הראשונה של האגרה לקופת בית המשפט. אלא שכמה ימים קודם להודעת התובעים פנו באי כוח בנק דיסקונט (שהוא משיב לבקשת האישור ונתבע בתובענה) ב"מודעה דחופה" לבית המשפט שבה נטען כי סכום האגרה ששולם אינו עולה בקנה אחד עם שווי הסעד האישי שאות וביקשו התובעים בתביעתם; הסכום ששולם נופל כדי 70% מן הסכום שצריך היה לשלם (כלומר הסכום ששולם הוא פחות מ- 1/3 הסכום שצריך היה להשתלם בשלב הזה של ההליך). נוכח זה ביקשו התובעים שבקשת האישור והתובענה יימחקו.
התובעים הגיבו ב"הודעה ובקשה" מיום 14.12.06 החתומה בידי עו"ד חנה זילבר. בהודעה-תגובה זו נאמר, בין היתר, כי המבקשים [התובעים] פנו ביום 27.11.06 באמצעות משרד באת כוחם לגזברות בית המשפט "
הציגו בפני הגזבר העתק
מעמוד ראשון
של כתב התביעה וכן את החלטת כבוד בית המשפט מיום 23.10.06 וזאת לצורך חישוב סכום האגרה ותשלומה" (ההדגשה לא במקור). גזבר בית המשפט המחוזי עיין בכתב התביעה ובהחלטת בית המשפט ולאחר התלבטות והתייעצות עם מנהלת הגזברות קבע את הסכום הנדרש לתשלום.
לתגובה צורפו תצהירים של טל אריאל-שני ורונית בן עזרא שהן עובדות ממשרדה של עו"ד זילבר. תוכן שני התצהירים אומר כי שתי העובדות נשלחו לגזברות בית המשפט כדי לשלם את האגרה בתובענה זו. הן הציגו לגזבר "
את החלטת כבוד בית המשפט והעתק
מכתב התביעה...". הגזבר התלבט והפנה את המצהירות למנהלת הגזברות. זו קבעה את סכום האגרה "
וזאת לאחר שהחתימה [את גב' אריאל-שני]
על גוף התביעה (עמוד ראשון) כי 'סכום התביעה
לא
יכלול רבית והצמדה עד ליום הגשת התביעה'.
בהתאם להנחיות הגזברות מלאתי [אריאל-שני]
את סכום השיק ושילמתי את האגרה... " (ההדגשות לא במקור)
.
עותק כתב התביעה הייצוגית המצוי בתיק בית המשפט כולל, בעמודו הראשון, פסקה זו:
|
כולל הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה
(-) (חתימה לא מזוהה)
|
900,000 ש"ח
735,000 ש"ח
1,635000
|
סכום קרן התביעה
של התובע מס' 1:
של התובע מס' 2:
|
(השתמשתי בתבנית אות המדמה כתב יד כדי לשקף את חלקי הפיסקה שאינם חלק מן ההדפסה המקורית והוספו לה בכתב יד בצירוף חתימה לא מזוהה וללא תאריך).
התגובה והתצהירים המצורפים לה מעוררים מספר סימני שאלה:
ראשית, האם הוגש לגזברות בית המשפט עותק מן
העמוד הראשון של כתב התובענה הייצוגית (כפי שנאמר בהודעה בחתימת עו"ד זילבר) או שמא הוגש "העתק מכתב התביעה" (כלשון התצהירים)?
שנית, האם הגזבר, או מנהלת הגזברות החתימו את גב' אריאל-שני על כך כי "סכום התביעה
לא יכלול רבית והצמדה עד ליום הגשת התביעה" (כלשון התצהירים) או שמא היא הוחתמה על כך שסכום "קרן התביעה" לפי הערכים הנקובים בעמוד הראשון של כתב התובענה "כולל הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה" (כלשון התוספת בכתב יד על העמוד הראשון של התובענה המצויה בתיק בית המשפט)?
שלישית, אם התוספת בכתב יד על עותק כתב התביעה המצוי בתיק בית המשפט היא מן הזמן האחרון (היינו היא "ההחתמה" של גב' אריאל-שני בידי הגזברות כאמור לעיל), נשאלת שאלה מהיכן נטלה עובדת המשרד (שאינה באת כוח של התובעים) סמכות וכוח "לתקן" בשמם את כתב התובענה ולקבוע את היקפו? אם התוספת בכתב יד על עותק כתב התביעה היא מעת הגשת התובענה (אם כך הדבר צריך שהתוספת תמצא על העותקים שבידי הנתבעים) נשאלת שאלה מדוע שהגזברות תשנה קביעה המצויה בכתב תביעה ומי הסמיך את העובדת לחתום על תיקון כזה.