א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
24264-05
21/02/2006
|
בפני השופט:
שטרק פאול
|
| - נגד - |
התובע:
ב.שור ושות' מהנדסים יועצים בע"מ
|
הנתבע:
ניהול קניון הזהב 1991 בע"מ
|
| החלטה |
א. רקע עובדתי
1. ביום 12/4/05 התובעת הגישה תובענה לגביית שכר טירחה בגין שירות שהעניקה לנתבעת.
התובעת הינה משרד מהנדסים יועצים המטפלת בין היתר במתקני מיזוג אוויר. במקרה דנן מדובר במקררי מים, המהווים חלק חשוב ביחידות קירור.
2. הנתבעת הינה חברה המנהלת קניון הזהב. ב- 19/11/97 הוזמנו שירותי התובעת בעקבות תקלה ו/או נזק ליחידות קירור באתרים בניהול הנתבעת ובפרט מקררי מים.
3. התובעת טיפלה בתקלות ביחידות הקירור ובפרט מקררי המים מול היצרן/ספק TRANE. מבלי להיכנס לפרטי פרטים, התובעת הצליחה להשיג מהיצרן/ספק יחידות קירור מים חלופיות לתשלום מצד הנתבעת. היצרן/ספק גם שלח את היחידות ללא דמי משלוח או דמי הובלה.
4. ביום 25.12.97 נשלחו ע"י התובעת דרישות תשלום שכ"ט בגין בדיקת התקלה ביחידות הקירור ובעקבות כך היעוץ אשר ניתן (ראה נספח ג' לכתב התביעה, (להלן: "
חשבון יעוץ"). ביום 1.2.98 הנתבעת שילמה סך 2,330 ש"ח כנגד השכ"ט הנדרש (ראה נספח ד' לכתב התביעה).
5. הדרישה לשכ"ט נוסף היתה ב- 1.3.98 ל
"שכר ראוי" בגין השגת יחידות קירור מים ללא תשלום מצד הנתבעת. זה מאחר לפי עמדת הפתיחה של היצרן/ספק נטען שלא חלה אחריות על התקלה אשר נתגלתה לאחר שפגה תקופת האחריות (ראה נספח י' לכתב התביעה). בסוף היצרן/ספק הסכים להחליף את היחידות ללא תשלום.
6. ביום 10.5.98 (חודשיים וחצי לאחר הדרישה לשכ"ט) הנתבעת השיבה בשלילה לדרישה מיום 1.3.98. הנתבעת בתגובה הציעה סכום נמוך בהרבה מהמבוקש כפיצוי בסכום נמוך בהרבה מהמבוקש (ראה נספח י"ג לכתב התביעה).
7. אין מחלוקת בקשר לעובדות הנ"ל. כמובן אין מחלוקת שגרעין עילת התביעה ולכן שורשיה במקור, בנסיבות תקלת יחידות הקירור ב- 1997.
8. במשך השנים התנהלה בין הצדדים התכתבות בעניין עד הגשת כתב התביעה.
הנתבעת טוענת שחלה התיישנות על עילת התובענה.
ב.
טענת התיישנות
9. הנתבעת מעלה טענת התיישנות. הטענה מבוססת על יצירת החוב בעקבות "
חשבון היעוץ" אשר בוצע ב- 1.12.97 ודרישת תשלום שכ"ט ב- 25.12.97. טענת ההתיישנות היא כלהלן:
מאחר ושורשי התביעה במתן יעוץ ותיקון יחידות הקירור, תקופת מירוץ תקופת ההתיישנות התחילה ממועד יצירת החבות, דהיינו 1.12.97.
לחילופין הנתבעת טוענת בעת דרישת
"שכר ראוי" במכתב התובעת מיום 1.3.98, חל מירוץ תקופת ההתיישנות. לכן גם כאן חלפו מעבר ל- 7 שנים עד הגשת כתב התביעה בעניין דנן.
10. התובעת דוחה את טענת הנתבעת אשר מייחסת מירוץ תקופת ההתיישנות לדצמבר 1997.
לטענתה, אין קשר בין דרישת תשלום שכ"ט בגין היעוץ נשוא החשבון מיום 25.12.97 ובין הדרישה ל
"שכר ראוי" מיום 1.3.98. יתרה מכך, לטענת התובעת חל מירוץ תקופת ההתיישנות מיום 12.5.98 כאשר הנתבעת סירבה לשלם את שכר הטרחה הנדרש.
בנוסף לאור האמור לעיל, התובעת באה וטוענת שמכתב הנתבעת מיום 14.5.98 מהווה "
הודאה" מטעם הנתבעת התואמת סעיף 9
לחוק ההתיישנות התש"ח - 1958
(להלן: "
החוק").
"הודה הנתבע, בכתב או בפני בית המשפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; למעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה. בסעיף זה, "הודאה" למעט הודאה שהיא עימה טיעון התיישנות".
ג.
כללי התיישנות