א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
22723-04
13/03/2006
|
בפני השופט:
ערקובי רחל
|
| - נגד - |
התובע:
בן דוד דוד
עו"ד חשן דוד
|
הנתבע:
עו"ד הורוביץ ישעיהו
עו"ד דור
|
| החלטה |
בפניי בקשה לשמיעת עד לאחר שהסתיימו עדויות הצדדים.
בתיק זה אוחדו מספר התנגדויות לביצוע שטר, שניתנה ביחס אליהן רשות להתגונן. לאחר מספר רב של דיונים, נשמעו החקירות לגופן.
לאחר שמיעת עדויות הצדדים, הואיל והוצעה הצעה, המבוססת על רצונו של גיסו של הנתבע לסייע לו לפתור את הסכסוך בין הצדדים, התקיים דיון לפישור בפניי.
למצער לא צלח הליך הפישור.
לישיבה התייצב התובע, וביהמ"ש הופתע לראותו לראשונה.
לאחר שהליך הפישור לא צלח. נקבעו מועדים להגשת סיכומים מטעם הצדדים, שאז הונחה על שולחני בקשה להורות על זימונו של התובע למתן עדות.
ב"כ הנתבע התנגד בכל תוקף, שהרי שלב ההוכחות הסתיים זה מכבר, וכי הבקשה מהווה ניצול של ישיבת הפישור למקצה שיפורים.
ב"כ התובע עתר בבקשתו ובתגובה לתגובת הנתבע וטען כי לביהמ"ש מסורה בכל עת הסמכות להורות על זימון עד נוסף, וכי על מנת לעשות צדק על ביהמ"ש להורות על זימונו. עוד נטען כי אי זימונו של העד נבע בשל שגגה שיצאה מלפני בא כוח התובע, ואין להשית על התובע את מחדלי בא כוחו.
בע"א 73/49 ויסרברג נ' חברת מיסדי חדרה, פ"ד ד' 780 ,776 קובע השופט זילברג:
"כלל גדול הוא בדין: המתחיל בראיות אומרים לו: גמור, והוא חייב למצות את ראיותיו עד תומן... כלומר: להגישן 'חבילה אחת' תוך פרשת הראיות שלו, ואינו רשאי לפלגן ולשייר את מקצתן לאחר סיום פרשת יריבו".
כאשר נטל ההוכחה מוטל על תובע אין מתירים לו לפלג ולשייר את מקצת ראיותיו עד לסיום פרשת יריבו (ראה דברי השופט זלברג בע"א 73/49 ; שם ע' 780, ע"א 232/59 בסוביץ נ' גפן פ"ד יד' 2138 ,2136), אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד (ראה ע"א 207/51 "אגד" נ' ברנדס, פ"ד ו' .(1100 ,1089
אומנם קיימים מקרים נדירים בהם ביהמ"ש יסטה מסדר הדברים הרגיל, ואולם אינני סבורה כי סתם שכחה כלולה בהם.
זאת ועוד, ב"כ התובע הפנה לספרו של זוסמן בעניין הבאת ראייה באיחור, ואולם גם בספרו של כב' השופט זוסמן, נאמר כי "אין ליתן היתר כזה כדבר שבשגרה, שאם לא ישקוד בית המשפט על סדרי דין תקינים, תשתלט אנדרלמוסיה בבית המשפטו ולא ייעשה צדק."
ב"כ התובע צירף, לתגובה לתגובה תצהיר התובע, וטען כי תצהיר כזה הוגש בעבר, אף שאינו מצוי בתיק.
התצהיר אינו חתום, אין עליו חותמת ביהמ"ש, וחשוב מכל אלה, המדובר בתצהיר הנוגע לאחת השאלותה מרכזיות בתיק, והינה, האם שולמו בעבור השיקים נשוא התביעה, כספים כלשהם.
עדות זו הינה חשובה ביותר, ואינה טכנית או פורמלית שכן לדיון ההוכחות התייצב מר סרור שהעיד כי התובע שילם למר ורדי, אם כך, מדוע לא טרח התייצב התובע עד כה, בעוד שהמשפט מתנהל מזה מספר שנים, ושלב ההוכחות נמשך מספר ישיבות, להעיד על כך, אלא רק לאחר שביהמ"ש זימן את הצדדים לישיבת פישור וביקש שהתובע יתייצב על מנת לנסות לפתור את המחלוקת.
יותר מכך, כבר בתצהיריו טען הנתבע כי עדותו של מר סרור הינה עדות שמיעה.
לתיק הוגשו תצהירי עדות ראשית. ב"כ התובע הגיש תצהירים מטעם התובע, והודעת ב"כ התובע הייתה כי מוגשים תצהירים של מר סרור ושל מר ורדי. לא הייתה כל הודעה על הגשת תצהיר מטעם התובע.
עוד יש לציין כי ב"כ התובע עתר לזימונם של עדים רבים, לאחר מכן ויתר על עדותם. בבקשה לזימון העדים לא צויין שמו של התובע.