א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2262-06
22/05/2008
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל / ס. נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
ברודט יהושע
עו"ד א' גולדנברג
|
הנתבע:
סופר גז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ
עו"ד ג' אוריון
עו"ד א' מלכא
|
| החלטה |
א.
מהות הבקשה
זו בקשה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית.
ענינה של התובענה הוא שהמשיבה הפרה את הקבוע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית) התשמ"ט-1989 (להלן:
"צו הפיקוח"), בכך שגבתה, לטענת המבקש, מלקוחות שפיגרו בתשלום חשבון גז אחד או יותר, תשלומים של
"דמי התראה בגין חוב" בניגוד לקבוע בסעיף 5 (ב) לצו הפיקוח; עוד נטען כי סופר-גז גבתה וגובה מלקוחות במערכת גז מרכזית], אשר נותקו מרשת הגז שלה מחמת אי תשלום חוב וחוברו אליה מחדש, סך העולה על 25 ש"ח (כולל מע"מ) דבר שהינו בניגוד לצו הפיקוח.
דברים אלה, לעמדת המבקש מהווים הטעיה של ציבור הלקוחות תוך הפרת חובת תום הלב כלפיהם, והתעשרות שלא כדין. גורס המבקש כי הוא מבקש לייצג זכאים להשבה של החלק העודף של התשלומים אשר נגבו מהם שלא כדין.
סופר-גז דחתה את הטענות בגורסה שהיא פעלה עפ"י כל דין, וכי אין כל בטחון כי התביעה תאושר כתביעה ייצוגית.
מבלי לפגוע בטענות אלו הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שנבחן ע"י בודק רו"ח במקצועו מר דני בר-און.
הבודק נתן שני דוחות: דוח ראשוני, מ - 9.4.2008 בו המליץ בפני הצדדים (שיישמו המלצה זו) להכליל בהסכם הפשרה ריבית ריאלית ללקוחות שכספם יושב.
לבקשת ביהמ"ש הגיש הבודק דוח נוסף שהוגש לביהמ"ש ב- 17.4.2008 ובו פירט את החישובים שערך את הבדיקות שביצע עד שהגיע למסקנה שמופיעה למעשה, בדוח הראשון, על הוגנות הפשרה.
לאור זאת התבקשת בית המשפט לאשר את הפשרה, ולהתחיל בהליכי הפרסום של אישור התובענה כתובענה ייצוגית.
במהלך הדיון הוגש לביהמ"ש מסמך (סומן א') שבו נוסח ההודעה לעתון.
בהחלטה תמציתית שניתנה על אתר, ומכיוון שלא ראיתי מקום שלא לאשר את הסדר הפשרה במסגרת אישור התובענה כתובענה ייצוגית, אישרתי את הפרסום בעתון בתוך 7 ימים, כשאת פירוט הנימוקים, עפ"י הוראות חוק התובענות הייצוגיות, אני מצרפת עתה.
היש למבקש עילת תביעה אישית?
המבקש הוא תושב מדינת ישראל, לקוח של המשיבה ומקבל ממנה אספקת גז לביתו, באמצעות אספקת גז מרכזי.
עפ"י המפורט בכתב התביעה לא שילם המבקש מספר חשבונות (נספחים א'-ז'). לאחר שנותק מרשת הגז, שילם המבקש את מלוא חובו. במסגרת ההתחשבנות הסתבר לו כי בחשבון השני הופיעה הודעה על:
"התראה בגין חוב". בחשבון השלישי הופיעה התראה וחיוב בגובה של 7.2 ש"ח (לפני מע"מ) ובחשבון הרביעי הופיעה שוב התראה ונכלל שוב חיוב בגובה של 7.2 ש"ח.
בחשבון החמישי הופיעו שוב התראת חיוב בגובה 7.2 ש"ח וכן חיוב בגובה של 68.67 ש"ח שהוגדר כ
"שרות". טלפונית נמסר לתובע כי מדובר ב
"דמי ניתוק וחיבור" כל זאת למרות שהחשבון הרביעי שולם לפני המועד האחרון לתשלומו.
בחשבון השישי הופיעה שוב התראה בגין חוב, למרות שהחשבון שולם 10 ימים לפני המועד האחרון לתשלומו. למרות שמחשבון זה ואילך הוסדר הנושא באמצעות הוראת קבע, הופיע בחשבון השביעי חיוב בסך 7.2 ש"ח.
המבקש גורס כי חויב מספר פעמים וגם לא לפי התעריף הנקוב בחוק, במילים אחרות: חיובו היה שלא כדין.
סקירת עובדות זו, מעידה על קיום עילת תביעה למבקש, ומכאן שאחד התנאים הראשונים לגשת תובענה כתובענה ייצוגית,- מולא.
התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה