החלטה בתיק א 223233/02

1.         בפניי בקשה של הנתבעים 2-5 ( להלן: "המבקשים") לסילוק על הסף של התביעה נגדם.

2.         עסקינן בתביעה לסעד כספי בגין עוגמת נפש, פיצויים עונשיים וירידת ערך בשל אי הסרת מעשנה/צינור ארובה ופיר-צינור אשפה עשויים אסבסט, המצויים בבית המשותף ברח' טאגור 40 בתל אביב. כמו כן, מבוקש צו עשה לפירוק והסרתם של המעשנה ופיר-צינור האשפה על-ידי הנתבעת 1 ( להלן: "הנציגות") וכן סעד של מתן חשבונות.

3.         המבקשים הינם מי שהיו חברי הנציגות עד ליום 6.4.2005. הנתבע 2, עו"ד, משמש אף כבא כוחה של הנציגות.

4.         ביום 7.3.2005 הגיש התובע תביעה כנגד המבקשים בבית משפט השלום בתל-אביב, לפיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח בגין אי הסרת המעשנה ופיר-צינור האשפה (ת"א 18985/05) (להלן: " התביעה הראשונה"). המבקשים ביקשו סילוק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות. בית המשפט (כב' השופטת א' פרוסט-פרנקל) נעתר לבקשת המבקשים וביום 30.5.2005 מחק את התביעה הראשונה על הסף (להלן: " פסק הדין הראשון"). בית המשפט נימק את פסק דינו בכך שעל התובע להעלות את טענותיו כלפי הנציגות, המופקדת על החזקת הרכוש המשותף והיא גם אישיות משפטית.

5.         לטענת המבקשים, לא הפנים התובע את האמור בפסק הדין הראשון והגיש שנית את תביעתו כנגדם, באותן עילות, תוך הכפלת סכום התביעה. בכך הגיע התובע לבית המשפט "בידיים לא נקיות", תוך הטרדה מכוונת וזדונית של המבקשים ותוך ניהול מאבק אישי כנגדם.

6.         התובע טוען, כי הבקשה לסילוק התביעה על הסף לוקה בחוסר תום לב, באי ניקיון כפיים, באי גילוי של עובדות מהותיות שיש לבררן לגופן ובהתעלמות מהטענות המהותיות המועלות בכתב התביעה. עוד הוא טוען, כי פסק הדין הראשון אינו שולל הגשת תביעה כנגד המבקשים, אלא קובע מפורשות, כי יש מקום להגיש את התביעה גם כנגד הנציגות, כאישיות משפטית נפרדת, ולפיכך לתביעתו הנוכחית הוא אכן צירף את הנציגות כנתבעת נוספת.

7.                     עוד נטען, כי לא נוצר בתביעה הראשונה מעשה בית דין ואין כל מניעה שבדין כי המבקשים יהיו נתבעים אף בתביעה דנן, במשותף עם הנציגות. לטענת התובע, אחריותה של הנציגות להסרת המפגע ולמחדלים שקרו בזמן כהונתה היא, הנמשכת לתקופה כהונתה של נציגות קודמת, אינה גורעת מאחריותם האישית של חברי הנציגות שקדמה לה, קרי המבקשים, לנזקים שנגרמו  לתובע עקב מעשיהם ו/או מחדליהם הנטענים, עת כיהנו כחברי הנציגות. ובמיוחד נכון הדבר לגבי הנתבע 2, אשר הסתיר והעלים מידע, כביכול, אודות חוות דעתו של מהנדס שהוזמן לבדיקת תקינות המעשנה והפיץ דברי שקר המיועדים לגרום לכל המעורבים ודיירי הבית להאמין, כי אין בה סכנה וכי מצבה תקין.

8.         סבורני כי דין התביעה הנוכחית להיות מסולקת על הסף. אין בכוונתי להזקק לטענות הצדדים לגופה של השאלה האם קיימת יריבות בין המבקשים לבין התובע, מן הטעם שבענין זה קיימת הכרעה שיפוטית של כב' השופטת א' פרוסט- פרנקל במסגרת פסק הדין הראשון. בעלי הדין טענו בפני כב' השופטת א' פרוסט- פרנקל בדיוק את אותן טענות הנטענות כיום בהליך הנוכחי, ובסופו של דבר, סולקה התביעה נגד המבקשים על הסף. התובע רשאי היה, לו חפץ בכך, להגיש ערעור על פסק הדין הראשון. הדרך להתמודד עם קביעות משפטיות שהתובע חולק עליהן היא בהגשת ערעור, ולא בהגשת תביעה חוזרת הכוללת את אותן טענות נגד המבקשים. אינני מקבל את טענת התובע לפיה כביכול פסק הדין הראשון לא שלל את הזכות לתבוע פעם נוספת את המבקשים אם לתביעה החדשה שתוגש תצורף זו הפעם הנציגות כנתבעת נוספת. בית המשפט הכריע באופן מפורש שאינו משתמע לשני פנים, כי לא עומדת לתובע עילת תביעה אישית נגד המבקשים, אלא עילת התביעה היחידה העומדת לו היא נגד הנציגות.

9.         בנסיבות אלה, קיים השתק עילה המשתיק את התביעה הנוכחית. לענין זה יש להפנות לפסק הדין המנחה בע"א 246/66 קולזנר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 583:

            " מקום שתביעה נידונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה."

            במקרה דנן לא נשמעו אמנם ראיות קודם שבית המשפט סילק על הסף את התביעה הראשונה, אך כאשר מדובר באותה עילת תביעה ממש, ובית המשפט שדן בתביעה הראשונה קבע באופן מפורש כי לא קיימת עילת תביעה נגד המבקשים, הרי שהכרעה זו בעינה עומדת, כל זמן שלא בוטלה במסגרת ערעור, ויש בה כדי לחסום את התביעה הנוכחית, שאינה אלא מיחזור של אותן טענות ממש, תוך צירופה של הנציגות כנתבעת נוספת ותוך הוספת סעד חדש של מתן חשבונות, שלא נתבע קודם לכן.

10.        התובע אמנם לא הסתיר את קיומו של פסק הדין הראשון, אך מבחינה מעשית, הגשת התביעה הנוכחית מהווה התעלמות גמורה מפסק דין זה. דבר זה עולה כדי הטרדת המבקשים ושימוש לרעה בהליכי משפט, וגם מטעם זה יש לסלק את התביעה הנוכחית על הסף. אחת הדוגמאות לכתב תביעה טרדני היא כאשר התובע נוקט ביותר מאשר הליך משפטי אחד בגין אותו סכסוך. כפי שנאמר בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית, ע' 142:

            " גם שימוש לרעה בהליכי בית המשפט הוא עילה לדחיית התביעה. כאשר תובענה מוגשת לבית המשפט שלא בהליך אחד אלא בשיעורין, כאשר אין היא פורשת את מלוא היריעה ... בנסיבות כאלה מוסמך בית המשפט לדחות את התובענה".

            כך גם נפסק בע"א 813/87 - רוטברד נ' מדינת ישראל פ"ד מג(3), 514 ,עמ' 517-518:

            " בהעדר הצדקה עניינית, מן הראוי שבעל דין יפרוש את היריעה כולה לפני בית המשפט , על כל עילותיה, בהליך אחד ולא לשיעורין. שאם לא כן, לא מן הנמנע הוא כי בנסיבות מתאימות יהא בידי בית המשפט לדחות את התובענה הנוספת לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, גם מכוח סעיפים 39ו-61 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. שהרי כבר נאמר בר"ע 305/80 (פד"י ל"ה (461 ,449 (3) כי חובתו "של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים - דיוניים 'בדרך מקובלת ובתום לב', מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו".

11.        סיכומו של דבר, התביעה נגד המבקשים נדחית על הסף. התובע ישלם למבקשים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

12.        המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"ח בכסלו, תשס"ו (19 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים הנ"ל. 

                                                                                                __________________