החלטה בתיק א 21685/05

הרקע

הבקשה שלפני היא בקשה של התובע להתיר לו להוסיף מסמכים ולהעלות בעקבותיהם טענות, לאחר שתם הליך ההוכחות בתיק. בקליפת אגוז, הרקע לבקשה שבה עלי להכריע הוא זה:

זוהי תביעה לתגמולי ביטוח, שהוגשה ביום 24.3.05 בסדר דין מהיר, על סך של 37,294 ש"ח. רכבו של התובע היה מבוטח אצל הנתבעת. רכב זה היה מעורב בתאונת דרכים עם רכב של אחר (שיכונה למען הנוחות "צד ג"), שהתרחשה ביום 26.03.02. לטענת הנתבעת, עוד קודם לקרות התאונה היא ביטלה את פוליסת הביטוח של התובע כדין, בשל אי תשלום חוב לפרמיה, ואף הודיעה לו על כך. לטענת התובע, לא קיבל את מכתבי הביטול והביטול - אם נעשה - נעשה שלא כדין. התובע חויב בפסק דין של כב' השופטת פלינר מיום 13.01.05 (בת"א 216631/02), לשלם לצד ג את נזקיו בגין התאונה. התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת, בטענה שהיא זו שצריכה לשלם את הסכום שבו חויב לטובת צד ג. הנתבעת טוענת כי ביטול הפוליסה נעשה כדין, כי התובע ידע על הביטול ועל כן אין כיסוי ביטוחי לאירוע. בנוסף, טוענת הנתבעת, שהתובע כלל לא דיווח לה אודות ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו על ידי צד ג ואשר בגינם חויב כאמור לעיל. בכך הפר את הוראות הפוליסה ופגע בצורה חמורה ביכולתה של הנתבעת להתגונן מפני אותה תביעה. לנתבעת טענות גם בנושא גובה החוב והיקפו.

השתלשלות הענינים עד כה והבקשה שלפני :

התקיימה ישיבה מקדמית ביום 11.01.06. בדבריה בדיון הזה התייחסה נציגת הנתבעת לשתיים מטענותיה: הטענה שהפוליסה בוטלה בגלל שהוראת הקבע לא כובדה ולכן לא היה כיסוי ביטוחי בעת התאונה, וכן הטענה שהמבוטח ניהל את ההליכים המשפטיים נגדו מבלי לשתף את הנתבעת. ב"כ התובע הגיב ואמר, כי בתיק אין מחלוקות עובדתיות מהותיות, אלא רק משפטיות. עם זאת הסכים, כי יש שאלה עובדתית בנוגע לשאלה מה ידע התובע לגבי הביטול. בתיק קיימים תמלילים של שיחות טלפון שהתקיימו בין התובע לבין נציגי הנתבעת, וב"כ התובע ביקש לראותם. בהחלטה באותו יום קבעתי שיש למסור לב"כ התובע את התמלילים וביקשתי מהצדדים לערוך רשימת פלוגתאות ומוסכמות בתוך 30 יום. הנתבעת הודיעה ביום 02.04.06 כי בתיק מחלוקות רבות, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי, ועל כן ביקשה להורות על הגשת תצהירים וקביעת התיק לשמיעת ראיות. למרות החלטתי מיום 03.04.06, כי על ב"כ התובע להגיב להודעה זו, הוא לא עשה כן. לפיכך, קבעתי ביום 14.05.06 כי על הצדדים להשלים הליכים מקדמיים (גילוי מסמכים ועיון ספציפי) וקבעתי מועדים להגשת תצהירים. התיק נקבע לקד"מ נוסף, לאחר תצהירים, ליום 24.01.07.

 הצדדים הגישו ראיותיהם ותצהיריהם, וביום 24.01.07 אכן התקיים דיון. ב"כ הצדדים הודיעו בפתח הדיון כי סיימו את ההליכים המקדמיים וביקשו לקבוע את התיק להוכחות. בהחלטתי המלצתי לצדדים לסיים את התיק מחוץ לכתלי בית המשפט תוך שאני מפנה כל צד לקשיים מסוימים שנראים על פני הדברים בטענות של כל צד. קבעתי את התיק להוכחות ליום 29.11.07.

היום התקיים דיון ההוכחות. התיק נקבע לשמיעת שני העדים היחידים שהצדדים ביקשו להעיד, אחד מכל צד, והם התובע בעצמו ופקידת הביטוח מטעם הנתבעת. התיק אמור היה להסתיים היום, כשבסוף הדיון ישמעו סיכומים בעל פה. התובע סיים עדותו, בא כוחו הכריז "אלה עדי", אך כאשר העידה הפקידה מטעם הנתבעת, ביקש ב"כ התובע להציג לה מסמכים, שלא גולו קודם לכן, לא לנתבעת ולא לבית המשפט, המתייחסים לידיעתה או אי ידיעתה של הנתבעת על ההליכים המשפטיים שהתקיימו בין צד ג לבין התובע.

בשלב זה, התנגדה ב"כ הנתבעת להרחבת חזית, וטענה כי לתובע היה זמן רב להעלות את הטענה, וכי מתן אפשרות לתובע להעלות את הטענה בשלב זה תגרום לפגיעה קשה בנתבעת, הצריכה לבדוק את המסמכים שמבקש התובע להציג ולראות כיצד היא נערכת בראיות ובעדים לתשובה לטענות אלה. מדובר בטענה, אותה לא העמיד התובע כחלק מהמחלוקת קודם לכן, כאשר התמקד בטענה שהפוליסה לא בוטלה כדין. עוד ציינה ב"כ הנתבעת, שלא הוגש בתיק כתב תשובה והתובע לא אמר, גם לא בפתח הדיון היום, שהוא ירצה להרחיב בנושא טענת הנתבעת שהיא לא ידעה אודות ההליכים כנגד התובע בתיק תאונת הדרכים.

התובע טען כי רק בימים אלה קיבל לידיו את המסמכים שהוא מבקש להציג, לאחר שהיה לו "רעיון יצירתי", וזאת בעקבות כך שראה לראשונה את הטענה (בדבר העובדה שהתובע ניהל את ההליכים מול צד ג מבלי לשתף את הנתבעת) - בתצהיר הנתבעת. ב"כ התובע הודה כי הדברים לא נעשו קודם לכן, למשל סמוך לאחר הדיון בחודש ינואר 2007, מאחר שלא חשב על כך.

לאור ההתפתחות האמורה, קבעתי שאתן החלטה בנפרד בשאלה אם אני מתירה את הרחבת החזית והוספת המסמכים הנוספים, וקבעתי שתחילה יסיים ב"כ התובע את חקירת העדה מטעם חברת הביטוח, ככל שיש לו שאלות כלפיה בנושאים אחרים.

כאשר הסתיימה חקירת העדה הודיע ב"כ התובע, כי הוא מבקש שהות של 30 ימים להגיש את כל המסמכים שהוא מבקש להגיש, משום שאף בשעה זו - למרות שכבר ביקש להציג את טענותיו ומסמכיו לפני עדת ההגנה - למעשה אין לו כל המסמכים הדרושים, שכן נאמר לו שחלק מהמסמכים נמצאים עדיין בארכיב.

ב"כ הנתבעת התנגדה גם לבקשה זו, וזאת בשל השלב המאוחר שבו מתבקשת הבקשה, כאשר למעשה הסתיים שלב הבאת הראיות כולו, ובשל העובדה שהתרת הטענות בנושא זה תצריך היערכות נוספת מצד הנתבעת, תוך מתן אפשרות לצירוף מסמכים נוספים והבאת ראיות נוספות. היא טענה שגם פסיקת הוצאות לא תוכל לרפא נזק זה, שכן מדובר בפגם מהותי בניהול ההליך מצד ב"כ התובע.

הכרעה

הבקשה שבפני הינה בקשה לאפשר סטיה מסדרי הדין. האם יש מקום להעתר לבקשה זו? אביא דברים שכבר כתבתי בהחלטה אחרת בענין דומה:

קבע כבוד השופט עציוני:

"אשר לליברליות בשמירה על קיום תקנות סדר הדין ולנטיית בית-משפט זה שלא לקפח זכות מהותית בשל פגם פורמליסטי, נטיה זו מצאה לה ביטוי הולם ב- ע"א 189/66, בעמ' 479, לו הייתי שותף גם אני ואשר בו אמר השופט ברנזון כי ' הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן'.

 אולם אין לשכוח כי דברים אלה לא נועדו להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, לא רוצה - אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצידורה 'מיטת סדום', אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון - מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן." (ההדגשות אינן במקור - מ.ב.נ)

(ע"א 103/71 יום טוב נורדיה נ' ברוך בכר, פ"ד כו(1) 320, 325).

עם זאת, כדברי כבוד השופט אוקון:

"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות-יתר במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן."

(בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אמנון אהרון ואח', פ"ד נד(4) 702, 705).