חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק א 216512/02

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
216512-02
15.3.2005
בפני :
קוברסקי דורית

- נגד -
:
רוזבן מיכאל
 :
פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטוח
החלטה

לפני בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעתה של הועדה הרפואית של המל"ל מיום 20.10.03 אשר קבעה כי לתובע 10% נכות בגין שבר של עצם הבריח.

א.        העובדות

המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה לתשלום פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, (להלן: "החוק") עקב פגיעתו בתאונת דרכים מיום 14.2.02. 

בהיות התאונה תאונת עבודה, פנה המשיב למל"ל בתביעה לקביעת דרגת נכותו  בגין תאונה זו. (נספח א' לבקשה) .

ועדה רפואית ראשונה אשר בדקה את המשיב ביום 17.5.02, קבעה כי למשיב לא נותרה נכות אורטופדית עקב התאונה נשוא התביעה.

" הועדה עיינה בצילום רנטגן מיום 5.11.02, שבר של עצם הבריח השמאלי עם תזוזה צדדית (בשליש האמצעי),  נראה המקום מחובר לא נראית התקצרות".

ביום 20.10.03 פנה המשיב לועדת העררים של המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה על סמך צילום רנטגן שנערך למשיב ביום 8.6.03,  כי למשיב נותרה נכות צמיתה בשעור 10% בגין שבר ואי איחוי בשליש האמצעי משמאל, של עצם הבריח . (נספח ב' לבקשה).

ב.         טענות הצדדים

לטענת המבקשת, לאור הסתירות בין פענוח צילומי הרנטגן ומאחר והצילום מיום 5.11.02, לא עמד בפני הועדה לעררים, יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור.

מנגד טוען המשיב כי קיומם של פערים בין חוות הדעת של הועדות הרפואיות אינו מהווה סיבה להתיר הבאת ראיות לסתור .

בפני הועדה הרפואית לעררים , עמד דו"ח הועדה הרפואית  הראשונה, שם  פורטו ממצאי צילומי הרנטגן  מחודש נובמבר 2002 והועדה הרפואית לעררים בחרה להפנות את המשיב לצילום  עדכני  בחודש יוני 2003 בטרם  תגבש מסקנתה הסופית.

זאת ועוד, טוען המשיב כי קביעת הועדה הרפואית לעררים  מבוססת  על ממצאי בדיקה קלינית ומגבלות התנועה שנמצאו אצל המשיב במועד הבדיקה.

יצויין כי תעודת עובד ציבור שהוגשה מטעם המל"ל מיום 23.12.04 מפרטת את שנרשם בפרוטוקול הועדות השונות.

ג.         דיון:

בית המשפט העליון חזר ונתן דעתו בשאלה מתי ראוי להתיר הבאת ראיות לסתור קביעה קודמת של דרגת נכות על פי דין .

בפסקי הדין המנחים  אשר ניתנו בבר"ע 634/85  עודה נ' רותם חב' לביטוח בע"מ (פד"י לט' 4 505 )  ו בר"ע 721/85 סלע חב' לביטוח  נ' פתייה (פד"י לט 4 839 ) , נקבע כי היתר שכזה  ינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן ובקווים כלליים  הצביע בית המשפט על שני סוגים של טעמים , שיהיה בהם כדי להצדיק מתן ההיתר:

א.        טעמים משפטיים, לדוגמא כשהליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית.

ב.         טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים.

בין היתר נקבע, כי המקרים המצדיקים מתן  היתר הם אלה , שבהם הברור הרפואי של הועדה הרפואית לא היה מלא  ו/או  אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>