החלטה בתיק א 216108/02

זו בקשה לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

ביום 24.11.2002 הגיש המשיב 1 תביעה כנגד המבקשת וכנגד המשיבים 2 עד 6, לשם קבלת פיצויים בגין הפרה של חוזה מכר דירה שנערך בין התובע לבין המשיבים - שהם אחיה של המבקשת - ואשר היו ביחד עם המבקשת הבעלים של דירת מגורים נשוא התביעה.

הבקשה לביטול פסק הדין נתמכת  בתצהירה של המבקשת, הטוענת כי אחיה, המשיבים 2 עד 6, חתמו על חוזה המכר בשמה ובמקומה על פי יפוי כח נוטריוני מיום 10.1.1996 מבלי שהיה לה כל חלק בניהול המו"מ למכירת הדירה לתובע או בחתימה על ההסכם.

בתצהירה מציינת המבקשת כי איננה זוכרת אם היא קיבלה את כתב התביעה נשוא הבקשה הזו לידיה, ולטענתה במסגרת שפע המסמכים שהתקבלו אצלה בשל תביעה נוספת המתנהלת בבימ"ש לעניני משפחה בינה לבין אחיה במסגרת תיק ירושה, יתכן וכתב התביעה התקבל אצלה, אולם לטענתה לא ידעה היא להבדיל בין מסמכי התביעה המתנהלת בבימ"ש לעניני משפחה לבין אלה של תיק זה.

טוענת המבקשת בתצהירה כי היא אשה מבוגרת, גרושה וחולה ובמצב כלכלי קשה אשר היתה מטופלת בטיפולים רפואיים באותה עת, שלטענתה השפיעו על מצב רוחה.

עיקר טענתה של המבקשת כי אחיה הם שהחליטו לחתום על חוזה המכר גם בשמה, מבלי לשתפה בכל שלב של עריכתו.

אין מחלוקת כי לאחר החתימה על החוזה התגלתה טעות סופר שנפלה במספר חלקה המופיע על גבי יפוי הכח הנוטריוני שניתן על ידי המבקשת לבין זה הרשום בלשכת רישום המקרקעין, ולפיכך סירב רשם המקרקעין לרשום את הערת האזהרה.

המבקשת לא נתנה הסכמתה לתקן את הטעות, ובלית ברירה בוטל הסכם המכר והתובע-הקונה הגיש את תביעתו זו. טוענת המבקשת כי האחריות למחדל אינו רובץ לפתחה אלא על כתפי התובע ואחיה שלא הבחינו לפני חתימת החוזה בטעות.

התובע והמשיבים 2 עד 6 הגיעו להסכם פשרה שניתן לו תוקף של פס"ד בתיק זה ובו נקבע כי המבקשת תשלם סך של 10,000 $ פיצויים לתובע ואילו המשיבים 2 עד 6 ישלמו כולם ביחד 7,500 $.

טוענת התובעת כי בנסיבות אלה משניתן פסק הדין עפ"י צד אחד בהעדר המבקשת, יש להורות על ביטולו של פסק הדין.

אומר מיד - הבקשה נדחית. ואלה טעמי:

ביהמ"ש נתן תוקף של פס"ד להסכם הפשרה לאחר שוידא כי המבקשת הוזמנה כדין למשפט. אין בפי המבקשת כל טענה של ממש מדוע לא התייצבה לדיון. היא בעצמה טוענת כי איננה זוכרת אם קיבלה את כתב התביעה נשוא הבקשה וטעם זה לא יכול להוות עילה מספקת לאי-ההתייצבות לדיון.

המבקשת עצמה איננה חולקת על תקינות המצאת כתב התביעה לידיה. היא לא יכולה להתלות גם בטענה כי באותה עת היתה טרודה בקבלת טיפולים רפואיים לאחר שלביהמ"ש לא הומצא כל אישור רפואי שיהיה בו כדי לבסס את טענתה. לא זו אף זו, שהטענה כי באותה תקופה החלו במקביל להתנהל הליכים בביהמ"ש לעניני משפחה אין לה כל שייכות לעניננו ואיני מקבלת את הטענה כי "היא התבלבלה ולא מצאה ידיים ורגליים בין המסמכים".

במילים אחרות, המבקשת איננה טוענת לאי-תקינות ההליך שבעטיו לא התייצבה למועד הדיון בו ניתן פסק הדין שביטולו מתבקש.

אשר לסיכויי המבקשת לזכות בדין על יסוד טענות ההגנה שלה, גם אלה אפסיים ממש.

המבקשת בעצמה מודה מפורשות כי החוזה שנחתם בין המשיבים 2 עד 6 והתובע, הופר. היא עצמה מעידה בתצהירה כי המשיבים 2 עד 6 הם האשמים האמיתיים בחתימת החוזה הרשלני עם התובע ובהפרתו.

גדר המחלוקת היחידי אם כן הוא חלקה של המבקשת בהפרת החוזה שהרי אין היא חולקת על העובדה שהחוזה בין הצדדים הופר.

גם טענת המבקשת כי חתימתם של האחים, המשיבים 2 עד 6, על הסכם המכר בשמה ושלא על דעתה - אין בה כל ממש, על פי טענותיה של המבקשת עצמה.

אין המבקשת טוענת כי לא חתמה על יפוי הכח  נוטריוני הבלתי חוזר למכור את הדירה.