א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
21520-05
04/09/2006
|
בפני השופט:
ערקובי רחל
|
- נגד - |
התובע:
הדר בע"מ - חברה לבטוח עו"ד בודה שרגא
|
הנתבע:
בכר מרי עו"ד משה שני
|
החלטה |
בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.
הנתבעת הגישה תצהיר, וחוות דעת. הנתבעת והמומחה נחקרו, וניתנה על ידי החלטה המורה על הגשת סיכומי הצדדים בכתב.
סיכומי הצדדים הוגשו והחלטתי ניתנת לאחר קבלתם.
טענות הנתבעת:
הנתבעת טוענת כי על פי ההסכם בין הצדדים הייתה זכאית למענק התקשרות בסך של 45,000 ש"ח, כאשר 22,500 ש"ח ממנו ניתנו עם תחילת ההתקשרות בשנת 2002, והמחצית השנייה הייתה מותנית בעמידה ביעדים.
הנתבעת טוענת כי עמדה ביעדים ולכן הייתה זכאית גם לחלקו השני של מענק ההתקשרות, כמו כן טוענת כי התובעת לא הייתה רשאית לקזז את הסך של 22,500 ש"ח שקיבלה משום שלא מדובר במקדמות אלא במענק התקשרות שלא היה אמור להיות מוחזר.
טענתה הנוספת של הנתבעת הייתה כי התובעת ערכה חישובים שגויים, הופחתו סכומים ללא שניתן לכך כל הסבר. בעניין זה הציגה הנתבעת חוות דעת חשבונאית של המומחה מר מימון ואשר על פיה לטענתה חישובי התובעת אינם נכונים, ולא נותר לה כל חוב כלפי התובעת.
טענות התובעת:
התובעת טוענת כי הנתבעת אישרה שהכספים שקיבלה היו מקדמות על חשבון עמלות.
עוד נטען כי על פי ההסכם בין הצדדים, בדיקת זכאותה של הנתבעת לעמלות הייתה אמורה להיעשות שוטף + שנה, כלומר, באם פוליסה נמכרה במהלך שנת 2002, בדיקת ביטולה, תיערך רק לאחר סיום שנת 2003, הצדדים מכנים שיטה זו n+1 .
התובעת טוענת כי המומחה ערך את החישוב בהסתמך על נתונים שגויים, כך לא בדק כלל האם הפוליסות שנמכרו בשנת 2003 בוטלו, לאחר תום שנת 2004, דהיינו בתחילת שנת 2005.
עוד נטען כי ההבדל בין החישובים נבע מטעויות של המומחה מטעם התובעת, כאשר המומחה לא התייחס לביטולים של פוליסות שמכרו בשנת 2003, במועד המוסכם בין הצדדים, אלא התייחס למועדים מוקדמים יותר, כך למשל נטען על ידי התובעת כי פוליסה מסוימת בוטלה בחודש ספטמבר 2003, בעוד המומחה התייחס אליה כאל פוליסה שהנתבעת זכאית בגינה לעמלות, משום שהמסמך שעליו התבסס היה נכון לאפריל 2003.
התובעת טוענת כי הנתבעת מודה שלא עמדה ביעדים בשנים 2003, ו-2004.
עוד נטען כי החישובים של המומחה בעניין עמידת הנתבעת היעדים לשנת 2002, הופרכו, לאחר שהסתבר כי ביסס את מסקנותיו על מועד שגוי.
לפיכך, עותרת התובעת לדחות את הבקשה, ולחילופין להורות על הפקדת מלוא סכום החוב.
דיון:
הטענה המרכזית של הנתבעת הינה כי חישובי התובעת שגויים, במובן זה שהתובעת לא זיכתה את הנתבעת במלוא העמלות, וחייבה אותה שלא כדין בסכומים ללא כל הצדקה.
אין מחלוקת בין הצדדים כי על פי ההסכם ספריה של התובעת ישמשו כראייה לנכונותם, ולכן הנתבעת טרחה והגישה חוות דעת חשבונאית, של המומחה מר מימון, על מנת להציג חישוב חילופי.
עוד אין מחלוקת בין הצדדים, כי אופן החישוב צריך שיעשה על פי הנוסחה N+1, כלומר, בדיקת זכאות לעמלה, נבדקת לאחר שחולפת שנה מתום השנה שבא הופקה הפוליסה. בדרך כלל וגם על כך אין מחלוקת נערכת הבדיקה בחודשים פברואר-אפריל של השנה הבאה, (ראה סעיף 26 לתצהיר הנתבעת).