א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
21171-05
17/12/2007
|
בפני השופט:
אגי זהבה- ס' נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
ארגס אילן (המשיב)
עו"ד י. סמוגורה ואח'
|
הנתבע:
AIG חברה לביטוח בע"מ (המבקשת)
עו"ד ע. חרל"פ ואח'
|
| החלטה |
1. בפני בקשה מטעם הנתבעת לזמן לעדות את ד"ר זרסקי, רופאה מרופאי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "
המל"ל"), לישיבת ההוכחות, לצורך מתן עדות.
2. הרקע
התובע, מר ארגס אילן, נפגע לטענתו ביום 2.7.2003, בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה ע"י המל"ל.
אין חולק, כי קודם לפגיעתו בתאונה דנן, הוכר התובע כנכה צה"ל בעקבות תאונת דרכים קודמת, בעטיה נקבעו לו 11% נכות אורטופדית בשל שבר בצוואר עצם הירך ברגל ימין.
התובע פנה למל"ל בתביעה לקביעת נכותו. התובע הוזמן לבדיקה ע"י ועדה רפואית מדרגה ראשונה, בה השתתפה ד"ר זרסקי סימונה, מומחית בכירורגיה אורטופדית, אשר קבעה כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%.
קביעה זו מחייבת בתביעה דנן - עפ"י הוראות סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
לטענת המבקשת, לא ניתן להסיק מדו"ח הועדה בגין מה ניתנה הנכות, מהי ההגבלה לה התכוונה ד"ר זרסקי, (עמוד שדרה צווארי, מותני או הירך?), ואיזה איבר הינו זה אשר בעטיו ניתנה הנכות.
לדעת המבקשת, אין מנוס מזימון ד"ר זרסקי למתן עדות שכן במקרה זה אין לבית המשפט הכלים להעריך מהי הנכות ובגין מה ניתנה.
עוד מוסיפה המשיבה ומציינת כי חקירת מומחה הינה זכות יסוד של בעל דין כאשר קביעת נכות על פי דין הינה תחליף למינוי המומחה ותו לא, ומכאן שיש לבעל דין זכות לחקור את חליפו של המומחה הרפואי, קרי: רופא ועדת המל"ל.
כחיזוק לטענותיה, ציינה הנתבעת את החלטת כבוד השופט סוהיל מבית משפט השלום בנצרת (תא (נצ) 2797/02
חן אללוף נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, תשס"ד(3) 661), במסגרתה הוחלט כי הכלל הוא כי לבעל דין עומדת הזכות לחקור כל מומחה בחקירה נגדית, למעט מקרים חריגים, ולא להפך, ונתקבלה הבקשה לזמן מומחה אשר נתן חוות דעתו במסגרת תביעה שהוגשה למשרד הביטחון. שם ציין השופט במסגרת החלטתו, כי לדידו הפתח שניתן לבעלי הדין על דרך הגשת בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור, הינו פתח צר למדי וכי אין לומר כי יש בו די כדי לפצות על הפגיעה בזכות היסוד של חקירת עד על דוכן העדים.
3. התובע מתנגד לבקשה.
לטענתו, על הנתבעת, אשר חולקת על מסקנות הועדה הרפואית של המל"ל, היה לפנות לבית המשפט בדרך של בקשה להתיר להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה ומשלא עשתה כן אינה יכולה כעת לבקש לזמן לעדות את רופאת הועדה, בדרך המנוגדת לבסיס המשפטי המונח בסעיף 6 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "
חוק הפיצויים").
לדידו, זימונה של ד"ר זרסקי, מרוקן את סעיף 6ב' לחוק הפיצויים מתוכנו.
התובע תומך טענותיו עת מציין את דבריו של כבוד השופט ריבלין, בספרו, על תאונות הדרכים.
4. דיון
סעיף 6ב' לחוק הפיצויים קובע כי:
"נקבעה על פי דין כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה על פי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, או שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו".
מהוראה זו עולה, כי ההשגה על קביעת הנכות עפ"י דין תעשה בדרך של הגשת בקשה להתיר להביא ראיות לסתור; הדרך בה נוקטת הנתבעת, לזמן רופאת הועדה לחקירה, אינה מתיישבת עם הרציונאל שמאחורי חקיקת סעיף 6ב' לחוק הפיצויים.
תכליתו של סעיף 6ב' לחוק הפיצויים הינה הכרה בדרגת נכות רפואית אשר נקבעה על פי דין אחר, גם בתביעה המתנהלת על פי חוק הפיצויים. טעמה של ההכרה הינה במניעים של צדק דיוני.
וכדברי השופט דב לוין בע"א 516/86, ר"ע 309/86
אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ש' אזולאי ואח', פ"ד מ(4) 690: