החלטה בתיק א 19857/04

זמן רב המתין התובע. למרבית הצער השתהיתי עם החלטה זו, שתכליתה תיקון כתב הגנה  ו/או מחיקה על הסף, ולצדדים נתונה התנצלותי על כך. משתמה ההתנצלות להלן החלטתי:

1.      התובע נולד בשנת 1945, בעל משפחה ואב לשני ילדים המגוררים בחו"ל. התובע רוקח, ובבעלותו חברה להפצת תרופות הפועלת משנת 1991. התובע היה תושב העיר שכם בין השנים 1973-נובמבר 2004.

2.      בשנת 1985 בנה התובע וילה מפוארת בשכם, הכוללת 7 חדרי שינה, חדר מגורים, ספריה בשטח של כ-360 מ"ר ומרפסת וגינה מטופחת.(להלן:"הבית")

3.      בתחילת חודש אוקטובר 2002 נפרץ (כך לדבריו) ביתו של התובע על מנת לבדוק התאמתו לצרכי הצבא. בשלהי אוקטובר הודיע המנהל האזרחי לתובע כי ניתן צו לפיו יעבור הבית לשימושו של צה"ל והוא ומשפחתו רשאים להשתמש בחדר אחד מחדריו, בלבד.

4.      לגרסתו, שאיננה מוכחשת, ב 23.10.02 תפסו 23 חיילים את החזקה בבית והשתמשו בעיקר בקומה הראשונה ובגג. על פי תיאורו, במשך הימים הבאים השתלט צה"ל על הבית וסביבתו, חפר חפירות בגינה, הציבו עשרות שקי חול ועוד. במקביל, החמיר היחס אל דיירי ובעלי הבית אשר לנו בחדר אחד, בין בכך שחיפשו בכליהם בעת ששבו הביתה בתום יום העבודה, בין בסגירת זרם המים לשירותים שליד חדר השינה ולאחר מכן בשל עוצר שהוטל על תושבי העיר בחודש הרמאדן באופן שלא יכולים היו לדאוג לצרכי מחייתם המינימליים.

5.      ב 14.11 עזבו התובע ומשפחתו את הבית. ב 22.11 שמעו שהבית ננטש על ידי הצבא וחזרו להתגורר בו, אך ב 31.11.02 עזבוהו סופית.

6.      באמצע דצמבר 2002 פינה הצבא את הבית. התובע טוען כי נעשה הרס בבית ובגינה, החפירות נותרו בה, קירות טונפו, שקעי חשמל נעקרו,ונותרו טינופת ועזובה. כן נטען כי מהבית הוצאו חפצי ערך שהיו בו.

7.      לטענת התובע, חרף נטישת הבית לא קיבל את המפתחות לידיו עד להוכחת הבעלות בו וכך, החל מ 31.12.02 פנה, באמצעות בא כוחו עו"ד זאגא מתל אביב, וביקש כי תותר לו השיבה, לביתו שלו.

8.      בצר להם, עזבו התובע ומשפחתו את הארץ ועברו להתגורר בקנדה. בתחילת שנת 2004 חזר התובע ארצה, שיפץ את הבית והגיש תביעתו זו כנגד המדינה, לפיצוי בגין השימוש בבית ולנזקים שנגרמו לו  עקב שימוש זה. התביעה הועמדה על סכום של 200,000 ש"ח והיא כללה דמי שימוש, דיור חלופי ופיצוי בגין נזקים, כאמור. לתביעה צורפה חוות דעת של מהנדס שלא נערכה כדרישת הדין.

9.      כתב התביעה הוגש בפברואר 2004  וכתב ההגנה  ביוני 2004. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי תפיסת הבית נעשתה כפעולה מלחמתית אשר המדינה פטורה מאחריות בגינה.  עוד נטען כי התפיסה נעשתה במסגרת פועלה כמעשה מדינה, (act of state). הנתבעת הכחישה את הטענות, את הסכומים ואת "חוות הדעת" שהומצאה על ידי התובע.

10.  הנתבעת ערכה אף היא חוות דעת, על ידי השמאי  מר לב מיטלמן, אשר  קבע כי דמי השימוש הראויים לבית עומדים על סכום של 460 $ לחודש, ועלות תיקון הנזקים שנגרמו לו הועמדה על סכום  של 2750 $.    

11.  הנתבעת טענה כי כל תשלום שיוצע לתובע הינו לפנים משורת הדין, אך בין הצדדים לא התנהל מו"מ של ממש.

12.  ב 28.7.05 התקבל התיקון לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)  תשי"ב-  1952  (תיקון מס. 7) (להלן:"התיקון") הפוטר את המדינה לתביעה בגין נזק אשר ארע באזור אשר הוכרז כאזור עימות ע"י שר הביטחון. במועד מאוחר יותר חתם שר הביטחון על הודעה על הכרזה על אזורי עימות לפי אותו חוק. אזור 25, הכולל גם את העיר שכם, הוכרז כאזור עימות בין התאריכים 14/6/02- 27/3/03. ההודעה     פורסמה בילקוט הפרסומים ביום 9.2.06.

13.  כאמור, האירוע בגינו הוגשה התביעה התרחש בין 23.10.02-ועד 8.12.02.

14.   הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחלופין, לתיקון כתב ההגנה והארכת מועד להגשת תצהירי הנתבעת.

15.  טענות הצדדים:                                                                                                                       הנתבעת טוענת כי לנוכח התיקון לא חלה עליה כל אחריות בנזיקין ולפיכך דין התביעה להדחות.   

16.  התובע טוען כי התביעה איננה נזיקית אלא חוזית, המבוססת על סעיף 4 בצו המפקד הצבאי מיום 23.10.02, הקובע זכות פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו עקב הפעולה. עוד נטען כי על פי הוראות התיקון, מקום שהוגשה תביעה ואף החלו בשמיעת הראיות, ממילא לא חל התיקון. בנוסף, טוען התובע כי אין מדובר ב"פעולה מלחמתית", כמשמעותה בחוק הנזיקין האזרחיים טרם תיקונו ולפיכך אין למדינה חסינות מפני התביעה.

17.  דיון- המסגרת הנורמטיבית                                                                                                                                                                                                                                                              

ביום 27.7.2005 התקבל בכנסת תיקון מס. 7 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב-1952 אשר קבע כדלקמן: