החלטה בתיק א 19421/00

1.         הונחה בפניי בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין, לגבי המקרקעין הידועים כחלקה 243 בגוש 10861 שהיא בניין מגורים ברח' מנחם 18, חיפה.  התובע הוא האפוטרופוס הכללי המנהל את נכסי הנעדר יוסף נימיץ. אין חולקין כי הנעדר הוא הבעלים של 1/18 מן הנכס האמור.

2.         בעלי הדין הסכימו לפירוק השיתוף במקרקעין, על דרך רישומם כבית משותף והקצבת דירות למחזיקים.  בעניין זה מיניתי את עו"ד ורד פוארטי-סולומונוב ככונסת נכסים.  בגדר  תיק בש"א 21925/04 היא סקרה את דרך רישום הבית המשותף, לשיטתה. על פי המוצע על ידה את שתי הדירות המצויות בקומת הקרקע יש לרשום על שם יורשי המנוח משה נימיץ או הבאים בנעליהם, את שתי הדירות המצויות בקומה א' יש לרשום על שם יורשי המנוח משה  וינדמן או הבאים בנעליהם ואת שתי הדירות המצויות בקומה ב' יש לרשום על שם יורשי המנוח יחיאל זיידמן או הבאים בנעליהם.

3.         דומה שאין מחלוקת באשר לנתונים האמורים.  ניטשת מחלוקת לעניינה של דירה נוספת שנבנתה בקומה השלישית.  אין חולקין כי הדירה נבנתה על ידי יורשי המנוח זיידמן וברי כי היא מוחזקת על ידי הנתבעים 1-2 (להלן, גם "זיידמן").  לנוכח כל אלו אף מוסכם כי היא תירשם על שם  זיידמן.  ואולם התובע סבור כי הוא זכאי לקבל 1/12 משווי המקרקעין של הדירה האמורה בעוד זיידמן חולקים על כך.  ב"כ הצדדים הסכימו כי המחלוקת האמורה תוכרע על יסוד טיעונים שבכתב והחומר שבפניי.  עוד הוצגה בפניי חוות דעת של שמאית מקרקעין.  נגזר הימנה כי ככל שהדין עם התובע על זיידמן יהא לשלם לו סך של 6,134 ש"ח.

4.         לטעמי יש להידרש למחלוקת לעיצומה ובדעתי לדחות טענת התיישנות בסוגיה הנדונה. נהיר לי כי במועד הראוי נטענו הטענות המהותיות על ידי בעלי הדין בסוגיה האמורה, באופן שאין להידרש לכל טענה של התיישנות.

5.         המחלוקת, כאמור, ניטשת בין התובע לבין זיידמן בלבד. יתר השותפים במקרקעין אינם דורשים דבר בדירת המריבה. כונסת הנכסים תומכת בטיעונו של התובע.  לשיטתי, הדין עם התובע.

6.         הבית האמור, כך עולה מן הנתונים שבפניי, נבנה על ידי שלוש המשפחות נימיץ, זיידמן ווינדמן, והכל כעולה מהסכם שנערך ב-25.6.37.  ככל שעסקינן בבנייתה של הדירה נשוא המחלוקת מצוי בפניי הסכם מיום 23.7.50 שנחתם בין אלמנתו של זיידמן לבין וינדמן.  ניכר כי בהסכם זה לא היה שותף מי ממשפחת נימיץ. עיון בהסכם זה מעלה כי לוינדמן ניתנה הזדמנות לקבל את חלקו בדירה, או למכור לאלמנת זיידמן את השליש. ברי כי הזדמנות כאמור לא ניתנה לנימיץ או ליורשיו.  לא מצאתי כל סבירות לטענה כי יורשי נימיץ, בזמנו, ויתרו בעל-פה על חלקם לנוכח העובדה שהיחסים הוסדרו בהסכם בכתב, עליו לא היו חתומים מי מבני משפחת נימיץ, הגם שהוזכרו בו. העובדה שבמשך עשרות שנים  מחזיקה משפחת זיידמן בדירה האמורה, ללא כל עוררין, מבססת את זכותה המוחלטת לחזקה בלעדית בדירה האמורה, ואולם אין בה כדי לגרוע מן הזכות הקניינית של התובע, הבא בנעליו של הנעדר נימיץ. ואולם לנוכח הנתונים האמורים אין בדעתי ליתן צו להוצאות, בגדרה של המחלוקת שבפניי.

7.         לפיכך ברי כי עם רישום הבית המשותף על הנתבעים 1 ו-2 יהא לשלם לתובע סכום של 6,134 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 9.11.06  ועד מועד התשלום המלא בפועל.

8.         ועוד מחלוקת קיימת בין הנתבעת 8 לנתבעים 10-12א.  המחלוקת היא מי צריך לשאת בחלק שכרה של כונסת הנכסים. לאחר שעיינתי בטיעוני ב"כ הצדדים בסוגיה האמורה הנני סבור כי על מנת להכריע בה אני זקוק לנתונים משלימים, כדלקמן:

            ראשית, הנני מורה לב"כ  צדדים אלו להמציא  כתבי טענות שהוגשו ב-ת.א. 496/04 בבית המשפט המחוזי בחיפה. 

            שנית, הנני מורה לב"כ כל הצדדים למסור  דיווח, שייתמך בתצהיר, מה עלה בגורל הפיקדון על סך 2,500 ל"י, כמוגדר בסעיף 6 (ד) להסכם מיום 14.7.69.

9.         הנני מורה להמציא הנתונים האמורים תוך 20 יום מיום המצאת החלטתי זו.  לאחר שנתונים אלו יונחו בפניי תינתן החלטתי המשלימה אשר כתוצאה ממנה ניתן יהיה לקדם את ההליכים לרישום הבית המשותף.

10.        נדחה לתזכורת מעקב ליום 14.1.07.

11.        המזכירות תמציא עותק מהחלטתי לב"כ הצדדים וכן לנתבעים 3-7 ולעו"ד גב' פוארטי-סולומונוב בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתנה היום כ"א בכסלו, תשס"ז (12 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים.

קלדנית: פני מ.