החלטה בתיק א 1834/06

זוהי בקשה חוזרת לצירוף המבקשת, גב' רות כהן (להלן: "המבקשת"), כתובעת נוספת בתביעה הנגזרת.

העובדות:

1.         ביום 3.7.06 הגיש מר שלום ושדי (להלן: "התובע") תובענה נגזרת.

במקביל, הגיש התובע בקשה לאישור הגשת תובענה נגזרת על פי סעיף 198 לחוק החברות (בש"א 14810/06).

2.         ביום 9.8.06 הגישה המבקשת בקשה לצירופה כתובעת/מבקשת נוספת בתביעה הנגזרת.

3.         ביום 3.9.06 החליט כב' הרשם ד. גלדשטיין כי לאור העובדה כי הצדדים נמצאים בהליכים לפשרה, הבקשה לצירוף תובע נדחית "ובאם לא תושג פשרה בין הצדדים, נשמרות למבקשת טענותיה בעניין זה."

            כבר כאן אציין כי עמדתי היא כי על פי החלטת כב' הרשם גלדשטיין לא היתה נתונה למבקשת הזכות להגיש בקשה נוספת אלא במקום שלא הגיעו הצדדים להסדר פשרה.

            לפיכך, ואלמלא ההחלטה בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו, דין הבקשה החוזרת היה להידחות על סמך החלטתו של כב' הרשם גלדשטיין.

4.         המבקשת הגישה ערעור אזרחי על החלטת הרשם גלדשטיין שהתקיים בפני כב' השופטת שרה דותן (ע"א 2920/06).

            ביהמ"ש המליץ למבקשת למחוק את הערעור ובפסק דינו קבע כי המליץ כך "לנוכח העובדה שעל פי החלטת הרשם נשמרות למבקשת טענותיה לעניין הבקשה לצירופה כתובעת."

5.         לאור החלטה זו פנתה המבקשת פעם נוספת בבקשה לצרפה כתובעת/מבקשת בתביעה וכינתה גם את בקשתה כ"בקשה חוזרת".

            בקשה זו היא נשוא החלטה זו.

6.         לאור פסק דינה של כב' השופטת דותן נראה כי קמה למבקשת הזכות, למרות החלטת הרשם גלדשטיין, לפנות בבקשה חדשה היא נשוא החלטה זו.

7.         המבקשת פירטה בבקשתה המקורית וחוזרת ומפרטת בבקשה זו את שלל טענותיה כנגד התנהלות הצדדים, הכל כמפורט בבקשה.

            המבקשת מלינה על העדפת המשיבים את התובע, טוענת כי ראוי לצרפה על מנת למזער את הסיכוי שהתובענה תידחה בשל פגמים אצל התובע, כי זכותה להצטרף, כי מדובר בתובענה נגזרת המתייחסת לאנשים רבים, כי התובע המקורי עלול לא לעמוד במבחני תום הלב וצירופה יעזור למניעת "טרפוד" התובענה.

8.         נראה כי המבקשת איננה מתייחסת, לחלוטין, למצב הדיוני שבו נמצא תיק זה ובקשה זו.

            אין מדובר עוד בתובענה או בבקשה לאשרה כתובענה נגזרת אלא מדובר בהסדר פשרה שנעשה בין הצדדים.

            משום כך, לדוגמא, אין סיכוי רב כי התביעה תידחה מחמת חוסר תום לב של התובע.

            כל טיעוני המבקשת מתייחסים, כאמור, להתנהלותם של הצדדים עובר להסכם הפשרה, אולם אין כל טיעון, ולו לכאורה, כנגד הסכם הפשרה שהושג.