החלטה בתיק א 1773/07

א.         מהות הבקשה

זו בקשה להתיר ניהול התביעה כתביעה נגזרת בשם המבקשת.

הסעד המבוקש הוא ביטול (חלקי) של הסכם פשרה, שנתקבל לעמדת המבקשת בניגוד לדין .

ב.         עובדות רלבנטיות

בפתח הדברים יובא, בקצירת האומר, הרקע העובדתי להליך נשוא דיון זה, כדלהלן:

המבקשת חברת יורולנד בע"מ (להלן: " יורולנד" או " המבקשת"), היא חברה פרטית, שהתאגדה בשנת 1990, והינה חברת בת של המשיבה מס' 4 - חברת פריימן חברה לבנין בע"מ (להלן: " פריימן"). הון מניות יורולנד מחולק בין שתי חברות: 50% בידי פריימן  ו-50% בידי אולגה דהן ריל איסטיס אינוסטמנטס אין ישראל בע"מ (להלן: " אולגה"). מנהלה של אולגה הינו דירקטור ומורשה חתימת חובה, במבקשת.

מטרת התביעה הנגזרת, הוא לאפשר לאולגה לפעול בשם המבקשת, במסגרת ההליך דנן, על מנת שביהמ"ש יורה כי כל ההצהרות וההתחייבויות אשר נטלה על עצמה לכאורה המבקשת, במסגרת הסכם הפשרה, ובכלל זה סעיפים 7-6 להסכם הפשרה, הינן בטלות, זאת מאחר שנתקבלו שלא כדין. 

ביום 17.5.04 הגישה המשיבה מס' 1 (להלן: " הגב' שמואל" או " המשיבה מס' 1"), שלה 1/3 ממניות פריימן, תובענה נגד המשיבים 6-3  ונגד המבקשת, במסגרת ה.פ. 735/04 (להלן: " ההליך המקורי"). במסגרת התובענה טענה הגב' שמואל, שבעלי המניות בפריימן פעלו בניגוד לדין, תוך רמיסת זכויותיה בפריימן ותוך שיעבוד רכושה הפרטי לטובת פעילות החברה.

ביום 6.2.05 אישר ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים במסגרת ההליך המקורי, ונתן לו תוקף של פסק-דין ( כב' הרשם ברוך שמואל).

בהסכם נקבע בין היתר, שהמשיבים 6-3, מתחייבים להשלים העברת זכויות בעלות, משמם לשמה של הגב' שמואל, במספר נכסים (ראה נספח ב' לבקשה). כמו כן, נכללה בו הוראה בדבר רישומה של  המחאת זכות (שיעבוד) לטובת הגב' שמואל, בסך 1,000,000 $, לו זכאית המבקשת (בהיותה בעלת נכסים במחסום ארז) ממדינת ישראל-מנהלת סל"ע וזאת מכוח הוראות חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן: " חוק ההתנתקות").

ביום 13.7.05 נרשם, ע"י הגב' שמואל ולטובתה, שיעבוד ברשם החברות מכוח פסק הדין. הרישום בוצע ע"י הגב' שמואל, לאחר שהמבקשת והמשיבים 6-3 הפרו התחייבויותיהם בהתאם להוראות סעיף 6 לפסק הדין.

בשלב מסוים, המשיבה מס' 1 הגישה כנגד המבקשת וכנגד יתר המשיבים (למעט משיב מס' 2 שהינו בנה), בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, זאת לאחר שלעמדתה נמנעו יורלנד ויתר הנתבעים, מלקיים את הוראות הסכם הפשרה (להלן: " הבקשה לביזיון").

במסגרת הדיונים בבקשה לביזיון, הורה ביהמ"ש המחוזי בת"א (כב' הרשם ברוך שמואל) על עיכוב כל הכספים להם זכאית המבקשת מאת מ"י - מנהלת סל"ע, מכוח הוראת חוק יישום ההתנתקות, התשס"ה-2005. כמו כן קבע הרשם שיש לפעול בצורה פחות דרסטית מאשר הגשת בקשת ביזיון.

בין הצדדים התנהל מו"מ בניסיון לפתור את המצב המשפטי שנוצר עקב אישור "הסכם הפשרה", שלעמדת חברת אולגה, לא אושר על ידה ואינו תקף לגביה - אך המו"מ נכשל .

הפגישה האחרונה שהתקיימה בין הצדדים הייתה ביום 11.12.06. בפגישה זו סוכם לטענת אולגה, שהצדדים יגישו בקשה מוסכמת לביהמ"ש להעברת עודף הסכום של כספי הפיצויים (מעל מיליון דולר), לידי המבקשת, אך לטענת חברת אולגה המשיבה מס' 1 לא עמדה בסיכום זה.

ביום 12.12.06 הגישה המבקשת בקשה דחופה ל"שחרור" עודף הסכום העולה על מיליון דולר מסכום הפיצויים המגיעים לה מכוח חוק יישום ההתנתקות.

ביום 21.1.07 הגישה אולגה תביעה לביטול "הסכם הפשרה" וזאת ככל שהדבר נוגע לכאורה להתחייבויותיה שלה בהסכם דנן (נספח ג' בתשובה לתגובת המשיבים).

ביום 8.3.07 הגישה המשיבה מס' 1 בקשה לאכיפת "אגרת חוב" בהתאם לסעיף 194 לפקודת החברות, וזאת ביחס להסכם הפשרה שאושר וקבל תוקף של פסק-הדין.

באותו מעמד, ביקשה המשיבה מס' 1 צו כינוס נכסים אשר ניתן לה, וביום 29.3.07 מונה עו"ד ברוך חכים ככונס נכסים זמני למבקשת ולפריימן.