ת"א, א
בית משפט השלום חיפה
|
17624-03,9498-04
11/01/2006
|
בפני השופט:
דניאל פיש
|
| - נגד - |
התובע:
1. לוי דב
2. לוי דוד אליה
עו"ד אסף אלעזר
|
הנתבע:
1. שפירא יעקב
2. שפירא שרה
עו"ד שחף אליעזר
|
| החלטה |
בפסק הדין מיום 9.1.06 חלה טעות קולמוס בסעיף 13. למען הסדר מצורף כל פסק הדין המקורי עם התיקון בסעיף 13.
ניתנה היום י"א בטבת, תשס"ו (11 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.
פסק דין
1. התובעים, דב ודוד לוי, הגישו שתי תביעות נגד הנתבעים, יעקב שפירא ושרה שפירא. בתביעה הראשונה שהוגשה במסגרת הליך בסדר דין מהיר דרשו תשלום של 37,984 ש"ח. ההליך החל כהליך לביצוע שטר. בהליך השני בת.א. 9498/04 דרשו תשלום בסך של 64,302 ש"ח. הדיון בשני התיקים אוחד.
טענות התובע
2. מטעם התובעים הוגש תצהיר על ידי דב לוי. בתצהירו טען כי במהלך השנים 1992 עד 1994 הוא היה בעל משרד להלוואות חוץ בנקאיות וניכיון המחאות ברח' שער פלמר 1 בחיפה. את הנתבעת 2 הכיר באמצעות לקוח אחר. התובע טען שבמהלך השנים שנזכרו לעיל לקחה ממנו הנתבעת 2 הלוואות כספיות וכביטחון מסרה לו את ההמחאות נשוא התביעה. בסוף שנת 2001 השניים נפגשו במשרד עו"ד אבו חצירה. בפגישה זו פנה לנתבעת 2 ושאל לפשר הכספים שהיא חייבת לו והיא השיבה לו כי בדעתה לקחת משכנתא על מנת להחזיר באמצעותה את חובותיה ובין היתר חוב כלפיו. עו"ד אבו חצירה הציע שהתובע יעזור לה בקבלת הלוואת משכנתא אך התובע הסכים לעשות כן רק אם ישולם לו מלוא החוב. על פי הטענה לאחר מספר ימים יצרה הנתבעת קשר עימו וקבעו להיפגש בסמוך לביתה. בפגישה זו מסרה הנתבעת ההמחאות נשוא התביעה לידי התובע על חשבון החוב. (תצהיר התובע מיום 11.2.04). בחקירה הנגדית אישר התובע שהשיקים שניתנו הינם לפקודתו והסביר זאת בכך ש
"השיקים האלה ניתנו על כספים שנתתי לה בעבר". (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 8.12.04). התובע אישר כי את הכספים נתן בין השנים 1993 ל- 1996 בנסיבות שהוזכרו לעיל, כאשר חלק מהכספים ניתנו במזומן וחלק אחר בשיק של שוקרון רחמים, סבו של התובע. בתשובה לשאלה אם ידע התובע בעת שקיבל את השיקים בשנת 2001 שהנתבעת נמצאת בפשיטת רגל, ענה בשלילה (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון). ואולם התובע לא היה מסוגל להראות תיעוד בנוגע לעסקאות שעל פי הנטען עשתה הנתבעת עימו (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון).
3. בחקירתו הנגדית עומת התובע עם טענות הנתבעת שניצל את מצבה הכספי:
"ש. אני אומר לך שהיא לא חייבת לך כלום ואתה כמי שעוסק בהלוואות חוץ (הלוואות בשוק השחור), רימית אותה וסידרת אותה ולקחת ממנה שיקים בזמן שידעת שהיא פושטת רגל, חלק מהשיקים לקחת מבעלה שהיה על ערש דוואי וכל זה בכדי לרמות אותה והצגת בפני ההוצל"פ ובפני בית המשפט מסכת של שקרים וחוסר הגינות וחוסר תום לב.
ת. אני חושב שבזכות אנשים כמוך, אנשים כמוה לא משלמים ... כשהיא באה אלי והיתה צריכה כסף, הייתי נחמד כל פעם שרצתה היא קיבלה כסף וזה היה בסדר. היה רגע מסוים שהיא לא יכלה להחזיר כסף. היא הבטיחה כל הזמן שהיא תחזיר ותחזיר, אפוא שיכולתי להגיש מבחינת הכספים שנתתי לה תביעה משפטית, היא הוגשה ואיפה שלא יכולתי לא הגשתי והדברים נשארו באוויר עד 2001 ואז היא מיוזמתה פנתה אלי וביקשה ממני במשרדו של עו"ד אבוחצירה אם אני יכול לעזור לה כדי לקבל משכנתא בכדי להחזיר לי ולאחר כספים שהיא חייב. אני אמרתי לה מפורשות שאני לא יעשה איתה שום דבר עד שהיא תבטיח לי בדרך מסוימת את הכסף שאני אמור לקבל ממנה.
ש. סידרת לה משכנתא או לא.
ת. לא".
(עמ' 6 ו- 7 לפרוטוקול הדיון).
4. בחקירתו החוזרת הוסיף התובע:
"ש. אתה קיבלת שיקים בגין אותם חובות.
ת. כן זה לא קשור לתיק הזה פה. הגב' הנכבדה כשיצאנו ממשרד עו"ד אבוחצירה, נגשנו ביחד ליוטבתה בבת גלים ואני על מנת שהיא לא תבוא ותטען שאני סוחט אותה בשנית, ישבנו במסעדה ואמרתי לה ששיקים שלה אני לא מוכן לקבל ואז היא אמרה לי שיש לה שיק אחד של בעלה ועשינו הצהרה עבור מה היא נותנת לי אח"כ הגיעה סידרה של שיקים. אחד השיקים של 1,000 ש"ח נפרע ושאר השיקים הגשתי לפקידת הבנק והיא אמרה לי שהשיקים לא כשרים וזה לא חתימת בעלה. ואז אמרתי שאני לא עושה איתה כלום ואני אתבע אותה".
לטענת התובע חייבת לו הנתבעת בסה"כ בסביבות 189,000 ש"ח (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון).
טענות הנתבעת
5. הנתבעת הבהירה את עמדתה בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה מטעמה בתיק ת.א. 9498/04. באותו תצהיר היא ציינה שבעלה אז היה בן 94 והיא בת 74 (מאז נפטר בעלה ז"ל). לטענתה היא ביקשה לעזור לאחד בני הדר כרמלי שהיה כפי שהתברר בקשרים עם התובע. כך הגיע דב לוי לביתה וסיפר לה שבני הדר חייב לו כספים ועל פי הטענה איים עליה שאם לא תשלם את החובות יאונה לה ולבעלה רע. הנתבעת טענה שהגישה בשלב כלשהו תלונה נגד התובע בגין איומים. (תצהיר מיום 2.2.03).
בחקירתה הנגדית הוצגו לנתבעת שיקים: