החלטה בתיק א 17558/06

בפני בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה .

התובע נפגע באירוע של תאונת דרכים , ביום26/10/04  וביום 28/11/04 . הגיש תביעה זו לפיצויים על הנזקים הגופניים שנגרמו לו בתאונות, ויחד עם התביעה הגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים בהסתמך על תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (1986 ) .

בבקשה למינוי מומחים ביקש התובע כי בית המשפט ימנה מומחה בתחום האורטופדי ובתחום הפסיכיאטריה .

בהחלטה מיום 16/7/06 הוחלט , בהתבסס על החומר הרפואי שצורף לתביעה ולבקשה למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדיה , הוא ד"ר פאוקר מיכאל .בהחלטה הנ"ל לא מיניתי מומחה בתחום הפסיכיאטריה .

המומחה נתן חוות דעתו בענין התובע והוא מסכם אותה כך

" חוות דעת זו לא עוסקת בתחום הנפשי שאיננה בתחום התמחותו של כותב חוות דעת זו .

עתה חוזר התובע על בקשתו למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה , וטוען בין היתר כי , ד"ר פאוקר המומחה האורטופדי תיאר בחוות דעתו את סבלו של המבקש בתחום הנפשי , הדגיש בחוות הדעת כי אינו עוסקת בתחום הנפשי והמליץ על מינוי  מומחה בתחום זה לבדיקת המבקש.

יאמר מיד כי אין משמעות דברי ד"ר פאוקר כי הוא ממליץ על מינוי מומחה פסיכיאטר , הוא רק אומר כי בדיקה כזו אינה בתחום מומחיותו . כך שאין בפני המלצה של המומחה מטעם בית המשפט למנות מומחה פסיכיאטר. למעלה מן הדרו ש אציין כי ספק בעיני , גם אם היה המומחה ממליץ מיוזמתו על מינוי כזה , שבית המשפט היה ממנה אך ורק על סמך המלצת המומחה , והאם בכלל בית המשפט היה מתיחס להמלצה שלא נתבקשה מהמומחה ע"י בית המשפט .

על כן , חוזר אני למצב שהיה עם הגשת הבקשה הראשונה למינוי מומחה , ועלי לבדוק האם קיימת ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה .

כל הבקשה שבפני עומדת על גליון טיפול פסיכיאטרי של המטפל מר חנן שגיא , ומצטטת קטעים קטעים מתוך הגליון.

הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי לא קיימת ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה , ומפנה לעברו הרפואי של התובע , בין היתר בצה"ל , וטוענת כי אם לתובע תלונות בתחום זה הרי הן קיימות מלפני התאונה וללא קשר אליה .

התובע נפגע ברגל , ולא היתה לו כל פגיעה נוספת בתחום הנוירולוגי או פגיעה אחרת היכולה להסביר  יצירת בעיה נפשית בעקבות התאונה . יחד עם זאת בית המשפט נעדר הכלים והסמכות להחליט בעניינים שברפואה הנתונים למומחיותם ושיקול דעתם של מומחים רפואיים .

 זאת ועוד , על פי הדין , אין התובע רשאי להוכיח ענין שברפואה שנוצר בעקבות תאונת דרכים, שלא באמצעות פניה לבית המשפט למינוי מומחה מטעמו . עליו רק להראות כי קיימת ראשית ראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה . ודוק , ראשית הראיה הנדרשת איננה ראשית ראיה לקיומה של נכות, אלא ראשית ראיה הנדרשת לאפשרות קיומה של נכות .

ראה לענין זה רע"א 1338/90 שיקנ מטלון פד"י מ"ד 2 עמוד 216,

וכן ריבלין ,עמודים 553 ותחילת עמוד 554

בית המשפט בבואו להחליט על מינוי מומחה לבקשת התובע, חייב לאזן בין האינטרסים של הצדדים , שמצד אחד יש לבית המשפט שיקול דעת מוחלט בענין המינוי ומאידך רשאי הוא להטיל את הוצאות הבדיקה על המבקש

ראה לענן זה , ריבלין עמד 554

וכן ת"א (ב"ש) 946/85 שטיין נ. שטיין , צלטנר עמוד 718 א' .

  אם כי הבקשה נתמכת על ידי מסמך רפואי אחד בלבד , והוא של אותו מטפל , וגם אם לתובע עבר רפואי בתחום הפסיכיאטרי מלפני התאונה , אין בכל כדי לאמור כי אין ראשית ראיה לצורך המינוי . שכן בענין היות המסמך מסמך יחיד , הרי הוא מעיד על טיפול אותו קיבל התובע אצל מטפל פסיכולוגי המשתרע  על פני תקופה ארוכה המתחילה אחרי התאונה , 25/11/04  . ובאשר לטענה כי לתובע מצב רפואי קודם מלפני התאונה , אין בית המשפט יכול לדחות בקשה למנוי מומחה רק בגלל שהנתבע טוען כי לתובע מצב קודם. תונח בפני המומחה כל התמונה כולה , וכל צד יגיש למומחה את המסמכים הרפואיים שירצה, ותפקידו של המומחה להחליט , אם התאונה  גרמה לתובע נכות כלשהיא , בין על דרך הגרימה ובין על דרך ההחמרה .