1. התובע, יליד 6.11.95, נפגע בתאונת דרכים ביום 3.7.01, בהיותו נוסע ברכב המעורב, לאחר שאוטובוס התנגש בו. התובע עותר, במסגרת
בש"א 169532/05, למינויו של מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטרי, זאת לאחר שמונו שני מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגי ובתחום א.א.ג., אשר מסרו חוות דעתם, כל אחד בתחומו הוא, וקבעו אחוזי נכות שונים.
הנתבעים העלו התנגדותם למינוי מומחה רפואי פסיכיאטרי עוד במסירת כתב הגנתן.
2. לבקשתו צרף התובע אסמכתאות רפואיות רבות, מהן עולה כי הוא סובל מבעיות אשר מקורן במישור הנפשי.
כבר מהטיפולים הראשונים שנערכו בבית החולים השיקומי בית לוינשטיין, נרשמו ביום 10.10.01 תלונותיהם של הורי התובע בדבר התנהגות לא שגרתית, ואף קשה. כן הועלתה טענה לגבי הרטבת יתר. טענות אלו חוזרות על עצמן, ברציפות ובעקביות לאורך פרק זמן ארוך ביותר שבמהלכו טופל התובע יחד עם הוריו בבית לוינשטיין (מכתבים רפואיים מיום 15, 25 לאוק' 01, וכן 14.11.01 ו- 3.3.02).
התובע טופל במכון מעברים, על ידי הפסיכולוגית פזית הרבט, וזאת למשך למעלה מ- 40 מפגשים שונים, אשר ארכו מיום 19.7.02 ועד יום 20.11.03.
לבקשה זו צורפו מסמכים המעידים על טיפולו של התובע באמצעות בעלי חיים, וליתר דיוק ברכיבה על סוסים על פי "שיטת אלבם".
3. כידוע, תובע אשר טוען לפגיעה בתאונת דרכים, אינו יכול להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי מונעת, לפיכך מן התובע את האפשרות להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מהתאונה. לפיכך, קבעה הפסיקה מבחן גמיש, אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (רע"א 1338/90
שיק נ' מטלון, פ"ד מ"ד (2) 216).
הלכה זו הובהרה, בין היתר, ברע"א 3128/97
עמאר נ' סאמי, תק- על 97 (2), 78; באותו ענין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים אלא, הוא יעשה כן אם הוא מוצא
אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא
תשתית, אפילו לכאורית, לצורך במינוי כמבוקש.
הפסיקה גילתה גמישות מיוחדת, שעה שדובר במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. ברע"א 6626/99
עזבון המנוח גלעד צסטה ז"ל נ' הררי (החלטת כב' השופט אליעזר ריבלין מיום 22/12/99), נקבע, כי חרף שיהוי בהגשת הבקשה למינוי, יש להסתמך על התיעוד שבה מפי הפסיכיאטר אשר טיפל בתובע לצורך בירור שאלת קיומה של נכות נפשית אצלו.
ברע"א 8048/99
קופלה נ' סהר חב' לביטוח בע"מ (החלטת כב' השופט תיאודור אור מיום 28/5/00), עמד בפני בית המשפט, תיעוד רפואי מאת פסיכולוג ופסיכיאטר של בית חולים, אשר תיאר, בין היתר, שאותה מבקשת סובלת מ"אפקט דיכאוני מקובע". בית המשפט העליון ציין, כי לא אחת מתפתחות בעיות פסיכיאטריות לא מיד לאחר קרות התאונה, אלא כעבור זמן; לעיתים נובע הדבר כתוצאה מטיפולים רפואיים עקב התאונה, בעיקר כשמדובר בפגיעה קשה; בעובדה שאין מסמכים ממועד סמוך לתאונה, המעידים על בעיות פסיכיאטריות, אין כדי להכריע.
ברע"א 1738/00
סהר חב' לביטוח בע"מ נ' כהן (החלטת כב' השופט אליעזר ריבלין, מיום 31/5/00), נפסק, כי החומר הרפואי, אשר כולל ראיה, המלמדת על כך שהתובעת מצויה בטיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני, וכי הוענקו לה עשרות טיפולים פסיכותרפויטים, מצדיק מינוי מומחה בתחום זה.
ראו גם: רע"א 911/03
סעאת נ' סעאת, תק-על 2003 (1) 709 - מינוי פסיכיאטר חרף העדר מסמכים אודות טיפול רפואי רצוף וחרף ריחוקו של הטיפול המסוים שניתן מן התאונה.
4. בנסיבות דנן, ובהתאם לחומר המצוי בפניי, דומני כי הבקשה עומדת במבחן הגמיש המתואר. לא ניתן להתעלם מהתופעות הקשות המתוארות בפי הורי התובע, לאורך שנים מספר, ובמהלך מפגשיהם הטיפוליים השונים עם גורמים מגוונים, כגון התפרצויות זעם, אגרסיביות, כעסים, חרדות, הרטבת יתר, בעיות אכילה, קשיי ריכוז ולמידה ועוד (ראו באסמכתאות לעיל). מובן, שהמומחה יוכל להתייחס גם לשאלת הקשר הסיבתי.
5. לפיכך אני ממנה את
ד"ר יצחק קריגל, רח' פנקס 50, תל אביב, כמומחה בתחום הפסיכיאטריה בתיק.
המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו על ידי ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה, ובעיקר ידון ויקבע:
האם לוקה התובע כיום בנכות, ובאם צמיתה?
האם יש לצפות לשיפור או להחמרה בעתיד?
מהן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, בהתחשב בגילו?
האם יזדקק התובע לטיפולים רפואיים בעתיד, ומהי עלותם המשוערת?