א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
17180-04
28/09/2005
|
בפני השופט:
תמר אברהמי
|
| - נגד - |
התובע:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
אסותא מרכזים רפואיים בע"מ
|
| החלטה |
לפני בקשה מקדמית לסילוקה של תביעה על הסף בשל מניעות חוזית להגשתה.
כללי
1. התובענה שלפני היא תביעת תחלוף (שיבוב) שהוגשה על ידי חברת ביטוח וענינה בנזקים שנגרמו עקב דליפת מים במשרדים בקומה 30 של מגדלי עזריאלי בתל אביב.
2. התובעת ביטחה בתקופה הרלוונטית את חברת פתאל ניהול ויזמות בע"מ (להלן - "
המבוטחת" או "
פתאל") בפוליסת בית עסק לנזקי מבנה ותכולה.
הנתבעת היתה במועדים הרלוונטיים הבעלים של משרדים הצמודים למשרדי פתאל.
3. ביום 25.8.03 או בסמוך לכך התרחשה הצפה במשרדי פתאל. אין מחלוקת עובדתית כי ההצפה נגרמה כתוצאה מדליפת מים משטחה של הנתבעת למשרדי פתאל (סע' 3.4 לכתב ההגנה).
טענת הנתבעת
4. הנתבעת טוענת כי לפי הסכם שכירות שנחתם בין פתאל לבין המשכיר, מרכז עזריאלי, ויתרה פתאל על זכותה לתבוע שוכר אחר בבנין, לרבות את הנתבעת, ומשכך, התובעת מנועה מלהגיש את התביעה ויש לסלקה על הסף.
הנתבעת מפנה לסעיף 25.4 להסכם השכירות של פתאל עם המשכיר (קנית השלום השקעות בע"מ, להלן - "
קנית"). הסעיף האמור קובע:
"השוכר מצהיר כי לא תהיה לו כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כנגד המשכירה, חברת הניהול וכן כלפי שוכרים אחרים ו/או דיירים אחרים בפרוייקט, אשר בהסכמי השכירות שלהם או בכל הסכם אחר המקנה להם זכויות בפרוייקט נכלל פטור מקביל כלפי השוכר, בגין נזק שהוא זכאי לשיפוי בגינו (או היה זכאי לשיפוי בגינו אלמלא ההשתתפות העצמית הנקובה בפוליסה) על פי הביטוחים הנערכים בהתאם לסעיף (1) לאישור עריכת ביטוח עבודות השוכר (נספח "ז(1)") וסעיפים (1) ו - (4) לאישור עריכת ביטוחי השוכר (נספח "ז(2)"), והשוכר פוטר בזאת את המפורטים לעיל מכל אחריות לנזק בגינו הוא זכאי לשיפוי כאמור. האמור לעיל בדבר פטור מאחריות לא יחול לטובת אדם שגרם נזק מתוך כוונת זדון."
עמדת התובעת
5. התובעת טוענת כי אין מקום לטענת המניעות וזאת משני טעמים:
א. התובעת עצמה אינה חתומה על המסמכים הרלוונטיים. הוראות ההסכם חלות רק על מערכת היחסים החוזית שבין המשכיר (קנית) לבין השוכר (פתאל) ולא על התובעת שהיא צד שלישי אשר היתה צריכה לאשר בכתב ובחתימה את הויתור הנטען על זכות התחלוף.
ב. לא הוכח קיומו של הסכם תקף למועד הנזק, בו "נכלל פטור מקביל כלפי השוכר" כאמור בסעיף 25.4 הנ"ל.
מן האמור ומתוך תגובת התובעת עולה כי מקובל על התובעת שאם קיים הסכם תקף למועד הנזק, בו "נכלל פטור מקביל כלפי השוכר", השוכר עצמו (פתאל) מנוע מלתבוע את הנתבעת.
העדר הסכמה של התובעת לויתור על זכות התחלוף
6. סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, קובע את הכלל לפיו המבטח נכנס לנעליו של הניזוק, המבוטח. זכות אשר קיימת למבוטח עוברת לחברת הביטוח כאשר שילמה את תגמולי הביטוח. זהו העקרון שבבסיס זכות התחלוף (המהווה כשלעצמה חריג לכלל לפיו זכות לתרופה בגין עוולה אינו ניתן להמחאה, סע' 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).
"כללית, זכות התחלוף (Subrogation) היא זכותו של מבטח, ששילם תגמולי ביטוח, להכנס בנעלי המבוטח ולתבוע שיפוי מן המזיק. פשיטא שהמבטח מממש את זכותו של המבוטח, על יתרונותיה ומגרעותיה, על חוסנה ועל חולשתה."
מ' יפרח, ר' חרל"פ,
ששון - דיני ביטוח, מהדורה שניה, עמ' 371 (ועיין למשל ע"א 32/84
מגדל חברה לביטוח נ' קרמר, פ"ד מא (2) 603, 608- 609).