החלטה בתיק א 16800/08

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

התובענה הוגשה על יסוד הסכם ביטוח, על פיו בוטח רכבו של התובע.

המצהיר מטעם הנתבעת נחקר ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

טענת הנתבעת:

הנתבעת טוענת, כי התובע מעורב באירוע הגניבה, ולכן היא פטורה מתשלום דמי ביטוח.

על פי האמור בתצהיר התומך בבר"ל, הנתבעת הפעילה חברת חקירות אשר לאחר ביצוע חקירתה הסתבר כי עלה חשש בדבר מעורבותו של התובע באירוע הנטען.

הנתבעת מכחישה את הגרסה כפי שנמסרה על ידי התובע, על פיה מפתחות הרכב נגנבו מביתו, וטוענת כי ברכב היו מותקנות שתי מערכות איתורן, האחת רגילה והשנייה מוכמנת וכי שתי המערכות פעלו, ולא נתקבלה מאיתורן דיווח על נסיעה בלתי חוקית.

לפיכך, טוענת הנתבעת כי היא זכאית לקבל את יומה בביהמ"ש על מנת להוכיח כי התובע מעורב באירוע.

טענות התובע:

התובע טוען, כי הנתבעת העבירה את שרידי הרכב שנמצא על שמה, ומשכך קיבלה על עצמה אחריות ואינה רשאית לחזור בה מקבלת התובענה.

התובע טוען, כי אין די בחששות בעלמא, וכי התשתית העובדתית שהונחה אינה מספיקה כדי לבסס חשש, וכי גם אם הנתבעת תוכיח את טענותיה, עדיין, אי אפשר להגיע למסקנה כי התובע מעורב באירוע.

דיון:

כידוע ההלכה הפסוקה הינה, כי על הנתבע המבקש רשות להתגונן להראות הגנה ראויה ולו בדוחק.

בענייננו, הנתבעת טענה, שתי טענות, האחת, כי התובע מעורב באירוע הגניבה, טענה זו  מבוססת בעיקרה על העובדה, כי מערכת האיתורן לא דיווחה על נסיעה בלתי חוקית ברכב, משמעות הדבר, לטענת הנתבעת, כי הגנב ידע את הקוד הסודי. השנייה, כי הייתה הפרה של תנאי המיגון בפוליסה.

ביחס לטענה בדבר תנאי המיגון בפוליסה, טענה זו לאו טענה היא, משום שאינה מפורטת ועומדת בסתירה לטענה, כי כלל לא התרחש אירוע ביטוחי, אלא שהתובע מעורב בגניבה. אי אפשר להעלות טענות חילופיות עובדתיות סותרות, הנתבעת חייבת לפרט מהי טענתה באשר לתובענה. כלומר, על הנתבעת להסביר מדוע היא סבורה , כי אינה חייבת בתגמולי הביטוח, בענייננו, הנתבעת מעלה שורת חשדות, שאולי התרחשו ואולי לא.

מעבר לאמור לעיל, אין די בהעלאת טענה בעלמא, על המבקש רשות להתגונן  להיכנס לפרט את פרטי הגנתו, משמע, על הנתבעת, לפרט מה היו תנאי המיגון, ומה הייתה הפרה הנטענת על ידה של אותם תנאים. בהעדר פירוט כזה, אין מקום להיעתר לבקשה.

הטענה השנייה, והיותר משמעותית, הינה , כי הנתבעת חושדת בתובע, כי הינו מעורב באירוע הגניבה.

לאחר שהמצהיר נחקר באריכות, והופשט מכל האמירות הכוללניות והכלליות, ונשאל ביחס לבסיס העובדתי שעל יסודו הנתבעת מעלה את החשש, הסתבר, כי הבסיס העובדתי, הינו קיומה של מערכת איתורן מוכמנת בנוסף למערכת הרגילה, והעובדה, כי לא נתקבל כל דיווח מאיתורן באשר לנסיעה בלתי חוקית.

המצהיר נשאל, בסיטואציות כאלה, כאשר קיימות המערכות המסוימות, ומתרחש אירוע שאין בו אינדיקציה לנסיעה בלתי חוקית, האם בכל מקרים בעל הרכב מעורב באירוע, תשובת המצהיר הייתה: