החלטה בתיק א 15981/04

1.                  בפניי בקשה למינוי מומחים בנוסף לאלו שמונו על-ידי כב' השופטת הורוביץ ביום 31/5/05 (לתובעת 1 מונו מומחים בתחום הפנימאי והאורטופדי, ולתובע 2 מונו בתחום הפנימאי וריאות).

2.                  התובעים נפגעו בתאונת דרכים ביום 8/7/04.

3.                  בדיון שהתקיים ביום 30/5/06,  בקש ב"כ התובעים למנות לתובע 2, מר בן נעים אליהו (להלן : "התובע 2")  מומחים בתחום האורטופדי והפסיכיאטרי, ואילו לתובעת 1, הגב' בן נעים מרים  (להלן : "התובעת 1"), מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

4.                  הנימוק לבקשה :

באשר לתובע 2 -  במישור האורטופדי :  חודשיים לאחר התאונה בצע מיפוי עצם ונראתה קליטה בברכו.

במישור הפסיכיאטרי : בתעודות המחלה שניתנו חודשיים שלושה לאחר התאונה, ישנה אבחנה של חרדות ודיכאון והוא בטיפול נפשי פרטי. די באמור לעיל בכדי להוות ראשית ראיה למינוי המבוקש.

באשר לתובעת 1 - במישור הפסיכיאטרי :  בסיכום הראשוני בביה"ח רמב"ם, הומלץ על מעקב פסיכיאטרי,  והיא עברה טיפול נפשי במסגרת פרטית.

5.                  הנתבעת מתנגדת למינויים המבוקשים, היות וניתנה כבר החלטה לגבי מינוי מומחים שלא הוגשה עליה בר"ע. חוות הדעת האחרונה בתיק הינה  מלפני חודשיים וחומר נוסף לא מצוי. מנגד טען ב"כ התובעים, כי בדיון  שהתקיים ביום 31/5/05, שמר הוא על זכותו למינוי מומחים נוספים.

6.                  לאחר ששמעתי את טענות הצדדים התרתי לב"כ התובעים להגיש את המסמכים הנוגעים לטיפולים הנפשיים, ולנתבעת להגיב על הבקשה למינוי האמור.

7.                  ביום 2/7/06 הודיע ב"כ התובעים כי, עקב התאונה קיבלו התובעים טיפול נפשי אצל פסיכיאטר פרטי בלבד ולא במסגרת הציבורית, מחשש שמא טיפול במסגרת הציבורית תפגע בהמשך העסקתם אצל מעסיקיהם השונים . לא נמצא כל כרטיס מעקב אצל הפסיכיאטר הפרטי.

8.                  ביום 31/1/07 צרף ב"כ התובעים את תיקו הרפואי של התובע 2. 

9.                  הנתבעת הגישה את תגובתה, ולדידה דין הבקשות להידחות, מהנימוקים הבאים :

התובעת 1-  כל שנטען על ידי ב"כ התובעת כי, בסיכום המחלה נרשם "מעקב פסיכולוגי", אולם אין טיפול או רצף של טיפולים ואבחנות. במצב זה לא ניתן לומר כי הונחה ראשית ראייה לקיומה של נכות צמיתה. כן, הטענה כאילו היה טיפול במסגרת פרטית ללא שהתנהל מרשם רפואי הינה טענה עובדתית המצריכה תמיכה בתצהיר ואשר נוגדת את החוק.

התובע 2 - בתחום האורטופדי אין רצף טיפולי, אין תלונות על בעיה כלשהיא והבעיה העיקרית שהייתה נדונה על ידי המומחה בתחום כירורגית בית החזה וריאות.

בתחום הפסיכיאטרי - הטיעון זהה לזה שלטיעון שהועלה ביחס לתובעת 1, ובנוסף לו, בישיבה שהתקיימה ביום 31/5/05, חזר בו ב"כ התובעים מהבקשה למינוי פסיכיאטר וטען שהוא שומר על זכותו לעתור למינוי מומחה בתחום האורטופדי בלבד.

דיון

תובעת 1   - במישור פסיכיאטרי

10.               הבקשה נדחית. התובעת אושפזה בביה"ח רמב"ם מיום 8/7/04 ועד 13/7/04. בסיכום אשפוז צוין כי, ביום שחרורה נבדקה על ידי פסיכולוג המחלקה שהמליץ על עזרה ביתית ככל שניתן ומעקב פסיכולוגי הקשור לסימפטומים פוסט-טראומטיים. מעבר לאמור בסיכום האשפוז אין כל תיעוד לגבי המשך טיפול פסיכיאטרי.

דין הטענה בדבר טיפול נפשי במסגרת פרטית, שלא תועד, דינו להידחות. קיימת חובת תיעוד טיפול רפואי, ומטפל שלא עושה כן, מפר את החוק, וזאת כאמור בסעיף 17 לחוק חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996: "מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, אבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול;ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית". גם אם מדובר בפסיכולוג פרטי, צריכות להיות לו רשומות.

11.               על-אף הגישה הליבראלית בה נוקטת הפסיקה, בהיעתרה למינוי מומחים עת המדובר בנפגעי תאונות דרכים, וזאת גם בהתקיימותה של ראיה לכאורה קלושה, שאם לא כן, נחסמת תביעתם, הרי כאן אין מקום להיענות למינוי המבוקש, משלא הוצגה בפני ביהמ"ש ולו ראיה לכאורה קלושה לנכות במישור זה.

תובע 2

12.               ב"כ התובע הצהיר לפרוטוקול ביום 31/5/05 כי, הוא שומר לעצמו את הזכות לטעון למינוי מומחה בתחום האורטופדי. הנתבעת טוענת שעצם הצהרה זו, מונעת ממנו את היכולת לבקש עתה למנות מומחה  במישור הפסיכיאטרי. דין טענה זו להידחות, שכן היה ויעלה בידי התובע להציג ראיה ראשית, יש מקום למנות, במיוחד כאשר מדובר בתחום פסיכיאטרי אשר חלק מהתסמינים יכול ויתגבשו לאו דווקא בסמוך לאחר התאונה.