החלטה בתיק א 1519/06

מבוא:

בפני בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים בגדרו של הליך לאישור תובענה כייצוגית.

המשיבות הגישו תגובה, לפיה הן מתנגדות לבקשה מטעמים שפרטו בתגובותיהן.

רקע:

• ביום 25.4.06 הגישו המבקשים תובענה כנגד המשיבות ובד בבד עמה בקשה לאישור התובענה כייצוגית לפי סעיף 5 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (בש"א 9594/06, להלן: " בקשת הייצוג").

• עניינה של בקשת הייצוג בפוליסת ביטוח אבדן כושר עבודה, אשר נועדה להבטיח למבוטח פיצוי חודשי בסך מוסכם, היה והמבוטח הפך, עקב קרות המקרה הביטוחי, לבלתי כשיר לעבודה. 

בכל פוליסות אובדן הכושר, אשר הוצאו על ידי המשיבות, נכללים שני תנאים; התנאי הראשון, עניינו בתקופת המתנה, אשר מתחילה ביום קרות המקרה הביטוחי הגורם למבוטח אי כושר לעבוד וסיומה לאחר שלושה חודשים. רק לאחר חלוף התקופה האמורה, ובאם המבוטח הוא עדיין חסר כושר עבודה באותו מועד, תחל חברת הביטוח בתשלום דמי הביטוח, ממועד זה ואילך. התנאי השני, עניינו המועד בו תחדל חברת הביטוח מתשלום דמי הביטוח, שהוא תום התקופה הנקובה בפוליסה.

בהתאם לשני התנאים שלעיל, הרי שבמידה והמקרה הביטוחי יתרחש בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום תקופת הפוליסה, לא יזכה המבוטח בתגמולי הביטוח, זאת משום שבמועד בו תיווצר זכות המבוטח לתגמולי ביטוח, לאחר תום תקופת ההמתנה, תסתיים תקופת הפוליסה וממועד זה ואילך לא מחויבת המבטחת בתשלומי תגמולי הביטוח (להלן: " תקופת אי הכיסוי").     

בבקשת הייצוג שהגישו טוענים המבקשים, כי למרות האמור לעיל, המשיבות גובות מכל המבוטחים על ידן, במסגרת פוליסת אבדן כושר עבודה, פרמיות חודשיות לגבי כל תקופת אי הכיסוי, על אף שכאמור בשום מקרה לא ישולמו על ידי המשיבות תגמולי ביטוח בגין אירוע ביטוחי שקרה במהלך תקופה זו.

על רקע האמור טענו המבקשים, כי תיאור המשיבות את עסקת הביטוח נשוא הפוליסה היה תיאור מטעה בעניין מהותי; כי מעשי ומחדלי המשיבות מהווים עשיית עושר ולא במשפט וכי הם אף עולים לכדי הפרת חובת ההשבה המוטלת על המשיבות בהתאם לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א- 1981, הפרת חובה חקוקה (חוק חוזה ביטוח), גזל ורשלנות.

בתגובותיהן לבקשת הייצוג טענו המשיבות, כי כל כולה של התובענה בטעות יסודה, שכן גביית דמי הביטוח בתקופת אי הכיסוי הינה מוצדקת והיא נעשית כדין, בהתאם לפוליסת הביטוח.

המשיבות טענו, כי שני התנאים שמכוחם נוצרה תקופת אי הכיסוי צוינו במפורש, בלשון שאינה משתמעת לשני פנים, בפוליסה ובתנאים המיוחדים; דבר לא הוסתר מעיני המבקשים, דבר לא עומעם והגילוי בדבר תנאים אלו היה מלא ונאות. הנה כי כן, הטעיה- אין, טעות- אין, עשיית עושר ולא במשפט- אין.

המשיבות טענו גם, כי תקופת ההמתנה בת שלושת החודשים נלקחה בחשבון בעת קביעת מחיר הפוליסה ומתוך שכך נלקחה בחשבון גם העובדה, שאם יתרחש המקרה הביטוחי בתקופת אי הכיסוי, לא יהיה המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח. מחיר הפוליסה, לאחר שחושב כאמור, נפרס לתשלומים על פני תקופת הביטוח כולה, לרבות תקופת אי הכיסוי. משכך הדבר, ברי כי חובתו החוזית של המבוטח לשלם פרמיה גם בתקופת אי הכיסוי נובעת מכך שמדובר בחלק ממחירה הכולל של הפוליסה, המתחשב כאמור בתקופת ההמתנה ואין כל רלבנטיות לכך שאם יתרחש מקרה הביטוח בתקופת אי הכיסוי, לא יקבל המבוטח תגמולי ביטוח.

טענה נוספת של המשיבות הייתה, כי הקבוצה המוגדרת על ידי המבקשים הינה קבוצה כמעט ריקה, זאת משום שעל פי המשיבות אין כמעט חברים בקבוצה. המשיבה 1 הוסיפה וטענה, בהקשר זה, כי עקב שינוי במערכת המחשב שלה, יכול וקיימת קבוצת מבוטחים נוספת בכיסוי אובדן כושר עבודה, אשר ממילא לא נגבו ממנה דמי ביטוח עבור תקופת אי הכיסוי.              

ביום 6.5.07 באה בפני בקשת המבקשים לגילוי ועיון.

המבקשים טוענים, כי אף לא אחת מהמשיבות צירפה את החישובים האקטואריים, את נוסחאות החישוב ואת הנתונים הסטטיסטיים מהם עולה, כביכול, כי בחישוב הפרמיה אשר נגבית על ידי המשיבות נלקחה בחשבון העובדה שבמהלך תקופת אי הכיסוי, לא יהיה זכאי המבוטח לכל כיסוי ביטוחי.

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי המשיבות גם לא טרחו לפרט ולהציג את המסמכים המתאימים בקשר להיקף חברי הקבוצה לשיטתן. באשר למשיבה 1, נטען גם, כי היא נמנעה מלהציג כל פרט שהוא בקשר לאותה קבוצת מבוטחים וכל מסמך המפרט מהי קבוצה זאת ומדוע בחרה המשיבה 1 שלא לגבות- דווקא ורק ממנה- דמי ביטוח בגין תקופת אי הכיסוי.