החלטה בתיק א 15179/06

בש"א 163215/06:

1.         זו בקשת התובע כי בית המשפט  יורה לנתבעת לאפשר לתובע לעיין ולהעתיק את המסמכים  המפורטים בבקשה, ואשר ביחס אליהם טוענת הנתבעת לחיסיון יחסי וזמני:

א.        תצהיר שלטענתה מסרה בתמיכה לתלונתה שהגישה במשטרה כנגד התובע. 

ב.         מכתב ששיגרה  .

2.         לאחר שעיינתי בתגובה ובתשובה, הוריתי ביום 27.6.06 כי שני המסמכים יוצגו תחילה לעיני בלבד על מנת שאוכל לשקול את טענות הצדדים ביחס אליהם.

3.         היום, הונחה בלשכתי הודעת הנתבעת  ואליה צורפו שני המסמכים.  ההודעה לא  הוגשה באמצעות המזכירות.

אין הדבר מקובל עלי. התרתי הצגת התצהיר והמכתב במעמד צד אחד. לא התרתי הגשת כתב טענות של ב"כ הנתבעת במעמד צד אחד. ההליך בבית המשפט הוא אדברסרי. על פי שיטת המשפט הנוהגת במקומנו כל כתב בי-דין המוגש  לשופט - העתקו יוגש לצד שכנגד,  ולתיק  עצמו.

4.         על כן אני מורה למזכירות לקבל את ההודעה על הגשת מסמכים של ב"כ הנתבעת , לשים עליה חותמת של בית המשפט עם תאריך , ועל ב"כ הנתבעת החובה להמציא העתקה לב"כ התובע.

5.         אשר לשני המסמכים שהוצגו בפני במעמד צד אחד: אני מסמנת בזה את התצהיר של הנתבעת אשר אומת ביום 22.9.05 כמסמך מ/1.

אני מסמנת את מכתב הנתבעת מיום 27.9.05 כ- מ/2.

המסמך מ/1

6.         כאמור, טוענת הנתבעת כי זהו תצהיר שעשתה הנתבעת  בתמיכה לתלונתה שהוגשה למשטרת ישראל כנגד התובע. בתצהיר מפורטים מקרים שלהם  הייתה עדה הנתבעת ומשתתפות נוספות בטיול  למעשיו הנטענים של התובע,  ומפורטים בו שמות של נשים אשר  על פי האמור בו, הוטרדו   בהזדמנויות שונות על ידי התובע.

7.         טוענת הנתבעת כי לתצהירה אשר הוגש כתלונה שלה במשטרת ישראל אין רלוונטיות  לעניינים הנדונים בתיק זה.  לטענתה -  תוכן התצהיר לא פורסם ואיננו עילה מעילות התביעה שכן אין התובע טוען לפרסום לשון הרע נגדו בעצם  הגשת התלונה במשטרה .

"בהודעה על הגשת המסמך" , מוסיף ב"כ הנתבעת וטוען כי חלק מהנשים ששמותיהן  מוזכרים בתצהיר, עתידות להעיד מטעם הנתבעת , וכי לאור רגישות הנושא והעניינים הנוגעים לצנעת הפרט , ולאור האמור בסעיף 16 לכתב התביעה כי לתובע נגישות לחלק מן הנשים, נטען כי גילוי תוכן המסמך  ופרטי הנשים - עלול לפגום בהגינות הדיון לשיבוש ראיות, ולא יסייע לחשיפת האמת, כמו גם לחקירה הפלילית המתקיימת.

9.         אני דוחה את טענות הנתבעת ביחס לתצהיר.

אחת מעילות התביעה של התובע היא פרסום  דברים בכתב עתון  על התובע. לטענת התובע  הועבר התצהיר מ/1 לידי  הכתב על ידי הנתבעת על מנת שיפרסם את תוכנו , תוך ציון שמו של התובע.  מכאן , ועל פי הנטען בסעיף 26 לכתב התביעה , אחד הפרסומים המכפישים  לטענת התובע הוא פרסום של  לשון הרע נגדו בתצהיר.

תוכנו של התצהיר עומד איפא במחלוקת  בין הצדדים, לאור הטענה  המוכחשת על ידי הנתבעת כי  נמסר לכתב העתון שפרסם את תוכנו.

10.       תוכן התצהיר  והדברים האמורים בו הם לב ליבה של התביעה. על כן אני דוחה את טענת חוסר הרלוונטיות. לא מצאתי בטיעוניה של הנתבעת כל עיגון משפטי או עובדתי לטענת "החיסיון" , במיוחד לאור העובדה שהנתבעת עצמה מודיעה כי בכוונתה להסתמך על  המסמך בראיותיה.

11.       על פי הנטען אף בתגובתה - אין המדובר בצינעת הפרט שלה. הנתבעת היא זו אשר  חשפה  בתצהירה עניינים הנוגעים לנשים אחרות, אשר מעת שהנתבעת הודיעה כי הן תשמשנה כעדות מטעמה - ממילא מנוע התובע  מליצור עימן קשר ועל כן גם החשש לשיבוש ראיות לא מתקיים כאן.

12.       ראיתי גם לדחות את טענת הנתבעת בדבר חיסיון זמני לתצהיר  מחמת שחקירת המשטרה טרם הסתיימה. הטענה איננה ראוייה. הנתבעת איננה מייצגת את רשויות החקירה במשטרת ישראל , ועל כן אין טענתה  זו מתקבלת.