א
בית משפט השלום תל אביב
|
15045-07
12/10/2008
|
בפני השופט:
עודד מאור
|
- נגד - |
התובע:
בנק הבינלאומי סניף רחובות עו"ד שרגא אליעד
|
הנתבע:
1. ירושלמי יגאל 2. בשן רענן 3. ראובן יגיל 4. ואן קרבלד קלרה
עו"ד טלבי-ליינפברג עו"ד ארנון גלעדי
|
החלטה |
בקשה מטעם הנתבעים לפסיקת הוצאות.
כללי
כנגד הנתבעים הוגשה תביעה כספית לתשלום הסכום של 47,830 ש"ח כמנהלי חברת כאמלקרים ריסורסס בע"מ (להלן: "החברה") ו/או בעלי עניין בה, וכמי שערבו לחובותיה.
כנגד החברה ניתן צו פירוק.
הנתבעים הגישו בקשות רשות להתגונן.
ביום 20.11.07 התקיים דיון לפני כבוד השופטת פרוסט, בו נמסרה החלטת המנהל המיוחד לגבי אישור של תביעת חוב של התובע כנגד החברה על לסכום של 21,306.66 ש"ח וללא ריביות חריגות או ריבית אחרת כלשהיא.
כבוד השופטת פרוסט ציינה בהחלטה כי לאור טענת הנתבעים כי בקופת המפרק או המנהל המיוחד קיימים כספים בגובה תביעות החוב של כל הנושים, ואם כך הדבר הרי שבסופו של דבר הסכום יועבר לתובע, ומשכך קבעה שלא היה מנוס אלא מדחיית המשך הדיון בתיק עד להכרעת בית המשפט המחוזי לעניין החלטת המנהל המיוחד.
עוד ציינה כב' השופטת פרוסט בהחלטתה כי על הנתבעים 1'4 להגיש בקשה מיוחדת לכך שהבר"ל מטעמם ייתמך על ידי אדם אחר. בקשה לכך הוגשה.
ביום 14.4.08 הגישו הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על הסף וביום 5.5.08 הוגשה תגובת התובע לבקשה.
ביום 14.5.08 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה.
ביום 12.6.08 התקיים דיון בו היו צריכות להתברר בקשות הביניים.
ובמסגרת ההחלטה נקבע שהצדים יסכמו בכתב לעניין הבקשה לדחייה על הסף.
על אף לוחות שהזמנים שקצב בית המשפט לצדדים, הגישו בקשות להארכת מועד להגשת הסיכומים מטעמים שונים, ובין היתר נכתב כי הצדדים היו במשא ומתן לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.
ביום 23.7.08 הוגשה הודעת התובע לפיה הוא קיבל את המלצת בית המשפט כי שהוצעה בדיון מיום 12.6.08, וביקש למחוק את התביעה ללא צו להוצאות.
התביעה אם כן, נמחקה ללא צו להוצאות.
הנתבעים הגישו בקשה זו ועתרו כי יש לפסוק לטובתן הוצאות בסך 15,000 ש"ח לכל אחד מהנתבעים בגין ניהול ההליך, שלטענתם היה הליך סרק.
הבקשה
בקליפת אגוז, נטען על ידי הנתבעים כי המדובר בהליך סרק שננקט לשווא, ושהתובע נסוג מהתביעה רק בשלב סו לא נותרה לו אף ברירה לאחר שפעל במשך שנה וחצי.
הנתבעים טוענים כי הם עברו עינוי דין, שמם הטוב וכבודם נפגע, נאלצו להתגונן ושכרו לשם כך 3 עורכי דין שעבדו בתיק עשרות שעות, קיימו לא פחות מ- 4 דיונים והגישו ואו הגיבו ל-20 בקשות ועוד.
טוענים הנתבעים כי אי פסיקת הוצאות לאחר שנה ומחצה של ניהול הליך משפטי, יש משום ביטול ואולי אף זלזול בשמם הטוב, כספם זמנם וכבודם, וכל זאת מבלי שנלקח בחשבון זמנו היקר של בית המשפט וכספי הציבור שנשפכו לשווא.
מנגד מבקש התובע לדחות את הבקשה ולמבקש לחייב בהוצאות לדוגמא בגין חוסר תום לב של הנתבעים ובגין הבקשה, ומציין כי המדובר בנסיון לסחוט מהתובע כספים לאחר שהתובע נאות למחוק את התביעה ללא צו להוצאות, לפנים משורת הדין, לאור המלצת בית המשפט.
דיון