החלטה בתיק א 1459/05

1.         בפני בקשה למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מהמשיבים מלחתום על הסכם למכירת קרקעות אשר בחכירתה ובהחזקתה של המשיבה 1 בישוב ניצן, הידועות כחלקות 5, 7 - 13 20, ו- 21 בגוש 2782 (להלן:"המקרקעים") וזאת עד להבטחת הסכומים הנתבעים על ידי המבקשים מהמשיבים 1 - 3 בסך  5,100,000 ש"ח בתוספת הוצאות בת.א 1459/05 (להלן: "התביעה העיקרית").

במסגרת התביעה העיקרית ניתן ביום 14.4.05 צו עיקול זמני (בבש"א 9197/05) לטובת המבקשים על זכות המשיבה 1 בגין אותם מקרקעים.

גדרה של התביעה ובעקבותיה הבקשה למתן צו מניעה זמני, הינה הפרת הסכם בידי המשיבים 1 - 3 של חוזי רכישה שחתמה המשיבה עם המבקשים לפני כ-9 שנים, ואשר עד למועד הגשת הבקשה, לא העבירו המשיבים למבקשים זכויות חכירה בהם, לא רשמו זכויותיהם ולא השלימו את עבודות הבנייה ואת פיתוח התשתיות בישוב ניצן. כתוצאה מכך עתרו המבקשים לפיצוי בגין איחור במסירת הממכר, פיצוי מוסכם קבוע ומוערך מראש בשיעור של 15% מתמורת המכר בגין הפרת הסכמי החכירה עם כל אחד מהם וכן להשבת דמי השתתפות בשכ"ט עו"ד ששילמו המבקשים.

את המשיבים 2 ו-3 מבקשים הם  לחייב אישית בתשלום הפיצוי ביחד עם המשיבה 1 בשל היותם הרוח החיה במשיבה 1 אשר דללו מקורותיה, נהגו ברשלנות והם אחראיים להפרת הסכמי המכר.

2.         יוער כי בין המבקשים למשיבים 1 - 3 וצדדים נוספים הליכים משפטיים נוספים שהתנהלו ומתנהלים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע במסגרת עתירה מינהלית (ב"ש) 225/01 בפני סגן הנשיא ג. גלעדי  אשר בה הגיעו הצדדים להסכם פשרה בגין חלק מהעתירות דשם ובית המשפט השלים בפסק דין והכריע בסוגיות בהן לא הגיעו הצדדים לידי פשרה. פסק הדין קובע מועדים לחתימה על הסכמי חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל ועל השימושים שיעשו לצורכי ציבור במגרש מסויים. המבקשים טוענים שהמשיבים 1 - 3 לא קיימו אחר פסק דין זה.

בהליך נוסף במסגרת אותה עתירה מינהלית, עתרו למינוי כונס נכסים ומתן צו מניעה האוסר על המשיבה 1 לכרות הסכם עם מאן דהוא להעברת זכויות באותם מקרקעים שבחכירתה.

סגן הנשיא בהחלטה מיום 1.5.05 קבע כי המשיבה 1 תוכל לנהל מו"מ עם המשיבה 4 ועם כל גורם אחר על מנת להגיע להסכם בענין המקרקעין, אך לא תהא רשאית לחתום על הסכם בלתי מותלה או בלתי מותנה, ויהיה עליה להתנות את תוקפו של כל הסכם שיחתם בענין, באישור של המבקשים או באישור של בית המשפט.

הבקשה למינוי כונס נכסים עדיין תלויה ועומדת.

3.         על המקרקעים נשוא צו העיקול והבקשה דכאן קיים שיעבוד לטובת המשיבה 4 הקודם לעיקול.

בדיון בפני הודו המבקשים כי קיימות תביעות פרטניות של חלק מהמבקשים כנגד המשיבה 1 בגין הפרת חוזי המכר .

4.         הסוגיה בגינה נזדעקו המבקשים לבקשת צו מניעה זמני הינה כי המשיבים נמצאים במו"מ מתקדם ועל סף חתימה של הסכם, לפיו תרכוש המשיבה 4 בחזרה את יתרת המקרקעים בישוב ניצן שלא נרכשו על ידי המבקשים. הם חוששים כי מכירתם תעשה במחיר אשר לא יותיר כספים למבקשים אם וכאשר יקבלו פסק דין המעניק להם פיצויים בתביעה העיקרית.

המבקשים צרפו לבקשתם (נספח א') את מכתבו של יונתן בשיא, ראש מינהלת סל"ע (סיוע למתיישבי חבל עזה וצפון השומרון במשרד ראש הממשלה) לפיו ההסדר המוצע, אם יתממש, יגרום לכך שמינהל מקרקעי ישראל יוציא 158 חוזי חכירה מהוונת ל- 49 שנה + 49 שנה ממועד חוזה החכירה, לרוכשי חכירות בישוב ניצני ים כפי שתורה לו המשיבה 1.

בנוסף המדינה תישא בעלות עבודות הפיתוח בניצני ים בהתאם לחוות הדעת שנערכה ע"י אינג' דניאל יאסו ששימש כמומחה בתיק העתירה המינהלית (ב"ש) 225/01, אשר פירט את כל העבודות שיש צורך להשלים ולבצע על פי ההסכמים שבין המבקשים לבין המשיבה 1 בישוב ניצן, עד לסך של 500,000 ש"ח, אשר ישולמו ישירות לקבלן המבצע .

5.         המשיבים 1 - 3 מציינים בתשובתם לבקשה כי מרבית המבקשים הגישו תביעות פרטניות כנגד המשיבה 1 בגין הפרת הסכמי הרכישה, ביצעו תוספות בנייה בלתי חוקיות בבתיהם ובחצרותיהם ולכן אין המשיבה יכולה להשלים העברת הזכויות על שם המבקשים.

המשיבים 1 - 3 טוענים כי רבים מהמבקשים מנהלים הליך כפול באותה עילה של הפרת הסכם המכר, לרבות בגין איחור במסירה.

המשיבים 1 - 3 מצרפים נוסח התחייבות מטעם המדינה המציינת כי המדינה התנתה את קיום מחויבויותיה בכל הקשור לפיתוח הישוב ניצן באישור בית המשפט ובהסרת העיקולים הרובצים על המקרקעים. (נספח ב' לתשובה).

6.         המשיבה 4 טוענת שהתביעה העיקרית הינה לסעד כספי אשר המדינה אינה צד לה וצו המניעה הזמני לא נועד להבטיח את התביעה הכספית שאינה מופנית כלל כנגד המדינה וכי למבקשים עיקול על המקרקעים ודי להם בסעד זה. 

7.         המשיב 5 טוען כי חוב המשיבה 1 לבנק עולה על סך 44,000,000 ש"ח בגין אשראי שקיבלה מהבנק ובנוסף קיימת חבות מותנית בגין ערבויות חוק מכר שהוצאו לטובת המבקשים ואחרים, בסך העולה על 77,000,000 ש"ח וכי אם ימכרו בישוב ניצן כל המגרשים שלא נמכרו למבקשים, עדיין לא יכוסה מלוא חוב המשיבה 1 למשיב 5.

המשיב 5 טוען כי הבקשה מהווה פגיעה באינטרסים של המשיב 5 ובזכויותיו לקבל כספים תמורת הנכסים המשועבדים, בסכום ובעיתוי האופטימלי. המבקשים, שהינם נושים בלתי מובטחים של המשיבה 1, אין להם כל מעמד בעסקה המתגבשת ואין הם זכאים למנוע אותה.

לו טענו המבקשים שקיימת הצעה טובה יותר לרכישת המקרקעים, ניתן היה להבין קיומו של אינטרס לגיטימי בעצירת העסקה, אולם בהעדר הצעה טובה יותר, מצד המבקשים,  צו המניעה המבוקש יגרום נזק כבד למשיב 5 מבלי להביא כל תועלת למבקשים.

בנוסף טוען המשיב 5 שכבר בעתירה המינהלית שהוגשה בבאר שבע ובדיונים שם באפריל 2005 ידעו המבקשים על גיבוש העסקה, אולם הם השתהו שיהוי ניכר וגם בשל כך יש לדחות את בקשתם.