החלטה בתיק א 13961/06

בפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

הבקשה הוגשה לאחר שהתיק הבשיל לכלל הוכחות וכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם כל הצדדים.

נימוקי הבקשה:

המבקש, התובע מסביר, כי בעת שהגיש את התביעה ביום 30.1.06, העריך את שווי תביעתו בהתאם לצפי, כי האוטובוס נשוא התובענה יהא בר תיקון בסכום של 52,425 ש"ח.

 ברם, לאחר שהתמנה מומחה מטעם בית המשפט, התברר לו כי התקלה באוטובוס נובעת מפגם ביצור השילדה או המרכב ותקלה זו, אינה ברת תיקון.

התובע נסמך על חוות דעת המומחה, כי עסקינן בפגם ביצור.

לאור זאת, גורס הוא כי מוטלת חובה על הנתבעות להחליף את האוטובוס שנמכר לו באוטובוס חדש וללא פגמים.

מכאן,  עותר הוא לתיקון כתב התביעה באופן בו  יסופק לו אוטובוס חדש לחלוטין, דבר המגדיל את סכום התביעה לסכום של 643,852 ש"ח.

האוטובוס החדש , יסופק כנגד אספקת האוטובוס הישן והסך של 643,852 ש"ח הנ"ל הוא כבר לאחר קיזוז ערכו של האוטובוס הישן.

עמדת המשיבות:

נדרשה תגובת המשיבות, בהחלטה מיום 25.11.07.

נתקבלה בלשכתי עמדתה של המשיבה הנתבעת 1, אשר התנגדה לתיקון המבוקש ולחילופין, להתנותו בתיקון כל כתבי הטענות והתצהירים ולחייב בתשלום הוצאות והפרשי אגרה.

כן נתקבלה בלשכתי, עמדתה של המשיבה הנתבעת 2, אשר אף היא עתרה שלא לאשר את התיקון המבוקש אלא בכפוף להגדרת הסעדים, מלוא תשלום האגרה בגינם וכן תשלום הוצאותיה.

שתי המשיבות גורסות,  כי הבקשה לתיקון כתב התביעה, לא באה לעולם אלא לאחר שנתקבלה חוות דעת מומחה בית המשפט.

רק בשלב זה, התעוררה הטענה, כי האוטובוס נשוא התביעה אינו בר תיקון.

טענה המבוססת על חוות דעת מומחה, ומנוגדת לחוות דעת המומחה שהציגה הנתבעת 2.

התובע מצידו מצביע על כך שתיקון כתב התביעה, מבוסס על תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, מכוחה ניתן לתקן כתב תביעה, לאחר חוות דעת מומחה, אפילו ללא נטילת רשות מבית המשפט.

הואיל ושלב קדם המשפט לא הסתיים, סבור התובע, כי ניתן להורות על תיקון כתב התביעה ללא כל מגבלה.

הכרעה: