החלטה בתיק א 133587/01

1.       התובעת (להלן: "המבקשת") נפגעה בתאונת דרכים ביום 13.12.99 (להלן: "התאונה").

2.       ביום 10.2.03 הורה כב' הש' בכר, על מינויו של ד"ר אשכנזי כמומחה רפואי בתחום האורטופדי.

          ד"ר אשכנזי בדק את המבקשת ביום 23.3.03 ולאחר שביום 18.8.03 הביאה המבקשת לד"ר אשכנזי צילומי עמוד שידרה אותם נתבקשה לבצע על ידו, הגיש חוות דעתו ביום 16.12.03.

          ד"ר אשכנזי קובע בחוות דעתו כי המבקשת נפגעה בתאונה בגב התחתון. ד"ר אשכנזי מצא כי למבקשת הגבלה מזערית בהרמת רגל שמאלית בגינה העריך את נכות המבקשת בעקבות התאונה הנדונה ב- 1% וזאת על פי החלק היחסי של סעיף 37 (7) (א).

3.       עתה עותרת המבקשת להורות לד"ר אשכנזי לבדוק אותה בשנית וכן למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום רפואת הכאב. לטענת המבקשת מאז בדיקתה ע"י ד"ר אשכנזי במהלך חודש מרץ 2003 חלה התדרדרות במצבה הרפואי, החמרה המתבטאת, בין היתר, בהחרפה של הכאבים והגבלות התנועה. לטענת המבקשת, ד"ר אשכנזי צפה החמרה מעין זו במצבה של המבקשת ולראיה מפנה המבקשת לתשובת ד"ר אשכנזי לשאלה 2.3 לשאלות ההבהרה מיום 13.7.04.

          המבקשת צירפה לבקשה פירוט הטיפולים והבדיקות הרפואיות להן נדרשה לאחר התאונה ועד למועד הבדיקה וכן מסמכים רפואיים ממועדים שלאחר בדיקתו של ד"ר אשכנזי, אשר לטענת המבקשת מעידים על התדרדרות במצבה. בשל החמרה זו עותרת המבקשת להורות לד"ר אשכנזי לבדוק אותה בשנית ולקבוע את שיעור נכותה העדכני. מבלי לפגוע בכל האמור, טוענת המבקשת, כי מאז התאונה הינה סובלת מכאבים עזים בכל גופה, לרבות בגב ובגפיים התחתונות, אשר לטענתה משפיעים על תפקודה היומיומי ובגינם נדרשה לטיפול במרפאת כאב ולנטילת תרופות. בגין כל אלה, עותרת המבקשת למינוי מומחה רפואי בתחום הכאב.

4.       הנתבעים (להלן: "המשיבים") מתנגדים לבקשה .

          לטענת המשיבים מאז התאונה חלפו כ- 7 שנים ועל כן אין לדון בבקשה לבדיקה נוספת עד אשר יינתן תצהיר בריאות עדכני ויתאפשר עיון בתיקה הרפואי העדכני של המבקשת. עוד טוענים המשיבים כי החומר הרפואי הנוסף, אשר צורף ע"י המבקשת, מתייחס לשנת 2006, ולמעשה מאז שנת 2003, שאז נבדקה המבקשת ע"י המומחה ועד לשנת 2006 לא צורף כל מסמך רפואי, עובדה האומרת דרשני.

          לטענת המשיבים אף עובר לבדיקת המבקשת ע"י המומחה, פנתה המבקשת לרופאים והתלוננה על אותן תלונות המופיעות אף במסמכים רפואיים שלאחר מועד הבדיקה. לפיכך אין, לטענתם, בבדיקות כל ממצא המעיד על קיומה של החמרה והמצב המתואר ע"י המבקשת היה ידוע למומחה כבר במועד עריכת חוות דעתו. לכן אין מקום, לטענת המשיבים להורות על בדיקה נוספת.

          המשיבים אף טוענים כי בטרם עריכת בדיקה חוזרת מן הראוי היה שהמבקשת היתה מפנה למומחה שאלות הבהרה או חוקרת אותו על חוות דעתו.

5.       המבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיבים.

          המבקשת חוזרת על כל הנימוקים והטענות המפורטים בבקשה. המבקשת טוענת כי המסמכים העדכניים אינם רק משנת 2006 כטענת המשיבים, אלא כוללים טיפולי פיזיותרפיה ורפואה משלימה בשנים 2004 - 2005.

          המבקשת טוענת כי הואיל ונכות אורטופדית נקבעת בשל הגבלה בתנועה וחלה החמרה בהגבלות התנועה מהן סובלת המבקשת, הרי שלא ניתן להסתפק במשלוח שאלות הבהרה למומחה, ויש להורות על בדיקה חוזרת.

          עוד טוענת המבקשת, כי המשיבים בתגובתם לא התייחסו כלל לסוגיית מינוי מומחה רפואי בתחום הכאב ולפיכך יש להסיק כי אינם מתנגדים למינוי מומחה רפואי בתחום זה. טענה תמוהה לאור העובדה שבפתח התגובה יש התייחסות מפורשת לשתי העתירות החלופיות.

6.       דיון

א.             בדיקה חוזרת ע"י המומחה בתחום האורטופדי,  ד"ר אשכנזי -  

                   הלכה פסוקה היא כי לא כל שינוי במצבו הרפואי של הנפגע, מצדיק להורות על בדיקה חוזרת ע"י המומחה. רק כאשר עסקינן בשינוי משמעותי ייתכן ויהיה לכך מקום ואף זאת תלוי בנסיבות המקרה הספציפי, כאמור ברע"א 3906/95 אסתר אמר נ' הדר חב' לביטוח בע"מ, פד"י מט (3) 303, מפי כב' הש' שטרסברג-כהן :

          "7. כאשר לאחר קבלת דעתו של מומחה חלה התפתחות של ממש בנושא הרפואי, כגון אשפוזו של הנפגע, ניתוח שעבר וכיוצא בזה, הופכת חוות הדעת להיות בלתי שלמה ובלתי מעודכנת. במצב דברים זה, יש להמציא למומחה כל מסמך רפואי אותנטי (המותר להמצאה) המתעד את האירועים הרפואיים שאירעו לאחר מתן חוות הדעת. על המומחה לעיין במסמכים, ואם יש צורך בכך לבדוק את הנפגע ולהשלים את חוות דעתו. רק לאחר מכן מגיע שלב של שאלות הבהרה או חקירה בבית המשפט של המומחה.

          עם זאת, ראוי להבהיר כי לא כל שינוי מצריך ומצדיק הליכה בדרך זו. יש שחלים - לאחר חוות הדעת - שינויים במצב הנפגע שאינם מצדיקים פניי למומחה להשלמת חוות דעתו כוונתי לומר, שאם חלו שינויים שאינם משמעותיים, על בית המשפט להחליט, לפי שיקול דעתו, בכל מקרה לפי נסיבותיו, אם די בשאלות הבהרה או בחקירה לשם הבאה לפני המומחה את העובדות החדשות, או אם ראוי הוא לבקש השלמת חוות דעתו. אין מניעה אפוא - והכול תלוי בנסיבות - להביא עובדות חדשות לידיעת המומחה במסגרת שאלות הבהרה ולבקש תגובתו להן ולהשפעתן על האמור בחוות דעתו במסגרת שאלות כאלה או במסגרת חקירתו בבית המשפט".