החלטה בתיק א 116783/98

בפניי בקשה על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, לכוף על המשיבים, בקנס או במאסר, את הציות להחלטה שניתנה בתיק זה בבש"א 145214/98, המורה למשיבים אשר בבעלותם בית המצוי ברח' בת-ים 8 ביפו (להלן הבית), לדאוג לבניית קיר אטום מאחורי הקיר הצפוני של הבית, כך שלא ניתן יהיה להביט דרך הפתחים לתוך ביתו של המבקש, כתנאי לקבלת היתר להשלמת הפתחים בבית וזאת, על פי צו בית המשפט מיום 6.1.99.

1.         בהחלטה שניתנה ע"י כב' השופט ע' אזר ז"ל מיום 6.1.99, נקבע כדלקמן:

            "לאחר שמיעת דברי אדריכל, אני קובע כי מותר להשלים את העבודות לפי תוכנית האדריכל ובלבד שבסוף העבודה לא ניתן יהיה להביט דרך הפתחים האמורים מאחר והם יהיו אטומים מבחינה זו ומדובר בקיר הצפוני.

כפוף לכך שזו תהיה התוצאה הסופית אני מתיר פריצת הפתחים לשם התקנת אותן לבנים חלולות עליהן דיבר האדריכל.

בתוך פנים הבית הסביר האדריכל כי מאחורי הקיר המורכב מלבנים חלולות יהיה קיר אטום ולפיכך אין צורך בצו הזמני, ומבוטל כפוף להוראות האמורות ולא יהיה צו להוצאות".

2.         לטענת המבקש, בהתאם להחלטת כב' השופט אזר ז"ל בנו המשיבים קיר אטום מאחורי הפתחים שבקיר הצפוני של הבית, הבנוי מלבנים חלולות כנדרש.

3.         לטענת המבקש, המשיבים הרסו את הקיר האטום שבנו מאחורי האבנים החלולות שבקיר הצפוני והתקינו 4 חלונות גבוהים, הפונים ישירות לבית המבקש, בניגוד להיתר הבנייה ותוך הפרה בוטה של החלטת בית המשפט, שניתנה על בסיס התחייבותם.

            כתוצאה מהפרת החלטת בית המשפט, נגרמה פגיעה בפרטיות המבקש ובני ביתו ועוגמת נפש רבה.

            פניית המבקש מספר פעמים להחזיר את המצב לקדמותו - לא נענתה.

4.         המבקש עותר להפעלת סמכויות בית המשפט על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט ולהורות למשיבים לדאוג לבניית קיר אטום מאחורי הקיר הצפוני של הבית, המורכב מלבנים חלולות, כך שלא יהיה ניתן להביט דרך הפתחים בבית המבקש וזאת, בדרך של מאסר או קנס שיוטלו על המשיבים.

בהתאם להסכמות הצדדים, ניתנה ביום 27.12.05 החלטה, לפיה הצדדים יסכמו בכתב לעניין בקשה זו.

סיכומי המבקש

המבקש הינו הבעלים של בית חד קומתי ברח' בת ים 6 ביפו, בו מתגורר עם משפחתו מזה כשלושים שנה.

המשיבים קיבלו היתר לשיפוץ הבית (מדובר בבית שנועד לשימור ואין לבצע בו כל שינויים ותוספות בנייה). בניגוד להיתר הבנייה, ביצעו המשיבים עבודות בניה בלתי חוקיות בבית ובגינם נקטה עיריית תל אביב יפו בהליכים פליליים כנגדם.

בין יתר עבודות הבניה הבלתי חוקיות, פתחו המשיבים פתחים לבניית חלונות גדולים בקיר הצפוני של ביתם, אשר פונה לכיוון ביתו של המבקש. פתיחת פתחים אלו על ידי המשיבים פוגעת בפרטיות של המבקש ובני משפחתו.

בהחלטת ביהמ"ש בבש"א 145214/98 נקבע, כי אין צורך במתן צו מניעה זמני להמשך עבודת הבנייה בכפוף להוראות החלטתו, כך שלמעשה הסתיים הדיון בת.א. 116783/98 בבקשה למתן צו זמני עד למתן צו מניעה קבוע לאיטום החלונות והצו שניתן בהסכמת הצדדים, הפך קבוע. המשיבים אכן בנו קיר אטום מאחורי הפתחים שבקיר הצפוני.

לאחר מספר שנים, הסירו המשיבים את האבנים החלולות ואת הקיר האטום שבנו מאחוריהן ופתחו את הפתחים כחלונות הפונים ישירות לתוך ביתו של המבקש, בניגוד להיתרי הבנייה שניתן להם ותוך הפרה בוטה של החלטת בית המשפט.

המבקש הגיש בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, להורות על כפיית הציות המשיבים להחלטת בית המפשט השלום בבש"א 145214/98 בת.א. 116783/98 עוד מיום ה-06.01.99 צו המורה למשיבים לדאוג לבניית קיר אטום מאחורי הקיר הצפוני בביתם, המורכב מלבנים חלולות, כך שלא ניתן יהיה להביט דרך הפתחים לתוך ביתו של המבקש.

בהחלטת בית משפט זה מיום 02.11.04 נקבע, כי החלטתו של כב' השופט ע' אזר ז"ל מיום 06.01.99, מהווה במהותה פסק דין לכל דבר ועניין ומשכך, דוחה את טענת המשיבים בדבר בטלותה של ההחלטה עקב הפסקת התובענה וכך היא.