החלטה בתיק א 1121/04

כללי

1. התובעת הגישה תובענה לסעד כספי ולסעד הצהרתי.

2. הנתבעים, בכתב הגנתם ביקשו לדחות ולחילופין למחוק התביעה על הסף מהטעמים הבאים: העדר סמכות, העדר עילה ויריבות, התיישנות ושיהוי. בישיבה מיום 20.12.04 הוחלט כי הצדדים יגישו סיכומים קצרים בכתב לעניין הטענות המקדמיות, ובהתאם לכך אכן הוגשו טיעוני הצדדים.

3. בטרם אדון בטענות המקדמיות של הנתבעים, אפרט את העובדות הרלבנטיות לתובענה, אשר נלקחו מכתב התביעה.

התובענה

4. החלקה 31 בגוש 10375 בשטח של 3,095 מ"ר בשפרעם (להלן: " החלקה"), היתה רשומה בלשכת רישום המקרקעין ע"ש אוג'יניה סאלח עיסא ג'רוס ז"ל (להלן: " המנוחה"). בית הדין הכנסייתי בעכו הוציא צו ירושה לפיו הגב' ג'ורג'ית אסעד חנא אלטבר ז"ל (להלן:" ג'ורג'ית"), שהינה אחת מבין חמשת ילדיה של המנוחה, הינה היורשת היחידה של המנוחה. ביום 9.4.1947 רשמה ג'ורג'ית את זכויותיה בלשכת רישום המקרקעין עפ"י צו הירושה בהתאם לשטר מספר 2354. ג'ורג'ית הפכה לנפקדת, משכך, זכויותיה הוקנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים (להלן: " אנ"נ"), אשר ביום 8.6.1956 העביר הבעלות בחלקה לרשות לפיתוח לפי שטר 2116. ביום 20.8.1989 העבירה הרשות לפיתוח הבעלות בחלקה למר יעקוב סמיח אבו רחמה לפי שטר 5789.

טענות התובעת אשר הועלו בכתב התביעה

5. התובעת טוענת כי המנוחה היתה נשואה תחילה למנוח אסעד טבר ז"ל, ממנו נולדה בת היא ג'ורג'ית (ולא אוג'ינה כפי שנכתב בכתב התביעה בסעיף 5 וכן בכל הסעיפים בהמשך). לאחר מותו של המנוח אסעד טבר, נישאה המנוחה בשנית ליוסף אנטון כארם ז"ל ממנו נולדו 4 ילדים וביניהם התובעת.
6. לאחר מותם של הבעל יוסף כראם והמנוחה, נותרו לרשת אותם 4 ילדיהם המשותפים וכן ג'ורג'ית. כל אחד מבין ארבעת ילדיהם של הזוג אמור לרשת 85/400 חלקים ואילו ג'ורג'ית אמורה לרשת 60/400 חלקים.

7. התובעת טוענת כי בהיותה אחת מבין היורשים, הפכה לבעלים של חמישית של החלקה וזאת מיום פטירתה של אמה המנוחה, קרי, ביום 25.3.1943.

8. התובעת טוענת כי צו הירושה אשר הוצא למנוחה בבית הדין הכנסייתי בעכו בטל וכי אין לו תוקף משפטי מאחר והינו מתעלם מיתר היורשים.

9. התובעת טוענת כי צו הירושה הינו דקלרטיבי ואינו מקנה כלל זכויות, וכי זכותה של התובעת בחלקה בירושה נובע מעצם פטירת אמה המנוחה.

10. התובעת טוענת כי היתה זכאית להירשם בתור בעלים של חמישית החלקה.

11. התובעת טוענת כי בעסקה שבין ג'ורג'ית לבין הרשות לפיתוח, זכאית הרשות לפיתוח לרכוש אך ורק חמישית החלקה.

12. התובעת טוענת כי מאחר והרשות לפיתוח מכרה את הבעלות לידי צד שלישי, בתמורה ובתום לב, זכאית היא לקבל את מחיר החלקה לפי ערכו היום.

13. התובעת בסעיף 16 לכתב התביעה מבקשת מבית המשפט הסעדים כדלהלן:

א.   "להצהיר כי רישום ג'ורג'ית מעולם לא היתה הבעלים של החלקה בשלמות אלא היתה זכאית להירשם בתור בעלים של 60/400 חלקים בחלקה בלבד.

ב.   להצהיר כי מעולם לא הוקנו לאנ"נ זכויות בחלקה בשלמות וכי העברת החלקה בשלמות מא.נ.נ לר.פ. היה שלא כדין בהסתמך על צו ירושה שהוצאה שלא כדין.

ג.    להצהיר כי צו הירושה של בית הדין הכנסייתי של המנוחה בטל ומבוטל ואין לו כל תוקף משפטי.

ד.   להצהיר כי התובעת היתה ועודנה הבעלים של 85/400 חלקים בחלקה וכל אחד משאר האחים והאחיות שלה, הבעלים של 85/400 חלקים בחלקה פרט לג'ורג'ית, הנפקדת, הבעלים של 60 חלקים מתוך 400 חלקים בחלקה וכי רק 60/400 חלקים בחלקה היו מוקנים ו/או היו יכולים להיות מוקנים לא.נ.נ.

ה.   להצהיר כי הא.נ.נ. העביר 340/400 חלקים מהחלקה שאינם שלו ואף לא של הנפקדת כך שר.פ. קיבלה 340/400 חלקים שכלל אינם של הא.נ.נ.

ו.    לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את סכום התביעה (318,000 ש"ח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד".

טענות הנתבעים