החלטה בתיק א 11127/05

(בבקשה למחיקה על הסף)

זו בקשה למחיקה על הסף של שני הנתבעים מס' 2 ו-3 בהעדר עילה ובהעדר יריבות בין התובעת לבין מי מהנתבעים 2 ו-3.

בבקשתם טוענים  המבקשים כי כתב התביעה המתוקן אינו מגלה כל עילה וחיובם של הנתבעים 2 ו-3 לשאת בחיוב - הנתבעת 1 בכתב התביעה, אין לו כל בסיס עובדתי או משפטי.

לטענתם, לראשונה בסעיף 17 לכתב התביעה המתוקן, מעלה המשיבה טענה כי  קיים הסכם בין המבקשת  1  למבקשים 2 ו-3 ובו כלולות תניות אשר על פיהן יש להחיל על המבקשים 2 ו-3 את חיובי הנתבעת 1.

אלא שהסכם כזה לא צורף לכתב התביעה המתוקן ועל כן טוענים המבקשים כי מכוח לשון תקנה 75 לתקנות סד"א (כפי שתוקן בתיקון מס' 3 מיום 14.07.2006 קובץ תקנות 6490 עמ' 835,) לאמור:

"בעל דין ירשום בכתב טענותיו, עובר רשימה מצורפת אליו מהם המסמכים שעליהם הוא מסתמך ויצרפם לכתב הטענות."

אין התיקון מסתפק בחובה לרשום בכתב הטענות או ברשימה המצורפת אליו, מהם המסמכים שעליהם הוא מסתמך, אלא מוסיף כי עליו לצרפם לכתב הטענות.

טוענים המבקשים כי בניגוד לקבוע בתקנה זו התובעים נמנעו מלצרף את ההסכם לגביו טענו לכתב התביעה המתוקן, ובכך הפרו את הוראות תקנה 75.

משכך טוענים המבקשים ובהעדר המסמכים המהותיים עליהם מסתמכת המבקשת בכתב התביעה המתוקן, אין הוא מגלה עילה כלשהי כלפי מבקשים 2 ו-3.

משלא הובהר איזה הסכם ומה באותו הסכם לכאורה מקים עילת תביעה חוזית, הרי שלמעשה לא ביססה המשיבה בכתב התביעה המתוקן, עילת תביעה כדין.

כך גם טוענים המבקשים כי גם הטענה החלופית של המשיבה לראות בהסכם התובעת צד ג' לטובת המשיבה, הרי אין בסיס לטענה בהעדר נוסח ההסכם בפני בית המשפט.

גם לטענה החלופית הנוספת לה טוענת המשיבה על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, טוענות המבקשות כי מאחר ולא נטען כי הפרוייקט הניב רווחים ולא נטענה כל טענה לפיה חלק כלשהו מן הרווחים עבר לידי המבקשים 2, 3, אלא כל שנטען הוא כי נחתם הסכם לפיו כמה זכאות עתידית לרווחים אלה לכשיתקבלו אצל המבקשת 1, הרי משטרם עברה כל טובת הנאה למבקשים 3,2 גם לשיטת המשיבה טרם קמה עילה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט.  גם מטעם זה טוענות המבקשות כי דין התביעה להימחק על הסף בהעדר עילה.

בתגובתה, מבקשת המשיבה לתקן תיקון נוסף את כתב התביעה המתוקן בדרך של צירוף כל הנספחים שצורפו לבקשה לתיקון כתב תביעה כנספח י' לכתב התביעה המתוקן וזאת במקום להורות על מחיקתו.

דיון

בסעיף 17 לכתב התביעה המתוקן, טוענת המשיבה:

                                    "הנתבעים 2 ו-3 נהנו ו/או ייהנו ו/או עשויים ליהנות."

טענה זו מרמזת על עילת תביעה בעשיית עושר ולא במשפט. כתנאי יסודי לכך שתקום עילה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט חייבת לעבור בפועל טובת ההנאה מן המזכה לחייב.

על פי האמור בכתב התביעה, טרם עברה כל תגובת הנאה לכאורית שכן לא נטען כי הפרוייקט נשוא כתב התביעה הניב רווחים, לא נטענה כל טענה לפיה חלק כלשהו מרווחים אלה עברו לידי נתבעים 2 ו-3, כל שנטען הוא כי נחתם הסכם לפיו קמה זכאות עתידית לרווחים אלה לכשיתקבלו אצל הנתבעת 1.

די בכך שהמשיבה עצמה טוענת כי טרם עברה כל טובת הנאה כסף או שווה כסף לנתבעים 2 ו-3 כדי לקבוע כי לא קמה עילה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט כנגד המבקשים 2 ו-3 אף בכתב תביעה המתוקן.

יתר על כן, אין בכתב התביעה המתוקן טענה כי טובת ההנאה שהפיקו לכאורה הנתבעים 2, ו-3 באה להם לידי מלוא הזכות שבדין.