החלטה בתיק א 108982/01

1.         התובעים בתיק זה הגישו תביעה מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") בשם העזבון וכתלויים במנוחה נחמה זקצר ז"ל, שנהרגה בתאונת דרכים ביום 7.12.2000 (בעלה, צבי זקצר ז"ל, נפטר בשנת 2003).

2.         ביום 13.11.2005, בפתח ישיבת ההוכחות, עתרו התובעים לביהמ"ש בבקשה לתקן את כתב התביעה. הותר לתובעים להגיש בקשה מסודרת המפרטת את טענותיהם, וזו אכן הוגשה ביום 1.12.05 ( בש"א 183988/05). תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל הוספה של ראש נזק בגין אובדן הכנסה בשנים האבודות של המנוחה. התיקון מתבקש בהסתמך על פסיקתו של ביהמ"ש העליון בע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, פ"ד נח (4) 486 (להלן: "הלכת אטינגר").

3.         הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, אין להחיל את הלכת אטינגר על תביעות שהוגשו על פי חוק הפיצויים. עוד טוענים הנתבעים, בהסתמך על החלטות שניתנו בביהמ"ש המחוזי בתל אביב (ת"א 2361/00 בש"א 7269/04 חסין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם), ות.א 1322/94 בש"א 7699/04 עזבון המנוחה בלוריה אוחיון ז"ל נ' משטרת ישראל(לא פורסם)), כי אין להחיל את הלכת אטינגר על תביעות תלויות ועומדות. הנתבעים מציינים, כי בבית המשפט העליון תלוי ועומד תיק העוסק בסוגיה דומה ועותרים להשהיית ההחלטה עד לאחר שתוכרע הסוגיה בבית המשפט העליון.

4.         תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") קובעת את התנאים לתיקון כתבי טענות כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין

לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון

כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת

השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין .תיקון של טענה עובדתית או

הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

לבית המשפט שיקול דעת נרחב ככל שהדבר נוגע לתיקון כאמור, הכל על מנת שהשאלות השנויות במחלוקת אכן יובאו להכרעה. העקרונות אותם מיישם בית המשפט בדונו בבקשה לתיקון כתבי טענות מוצו ברע"א 2345/98 דנגורנ' ליבנה, פ"ד נב (3) 427, בעמ' 431, שם נקבע, מפי כב' השופט אור:

"מלשון תקנה92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי

כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל

להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב.

ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים

אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב

או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה

קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש."    

5.         ראשית אציין, כי עמדת הנתבעים, שלפיה לא ניתן להחיל את הלכת אטינגר על תביעות שהוגשו לפי חוק הפיצויים, אינה ההשקפה הרווחת בפסיקת בתי משפט השלום והמחוזי; הסוגיה אמנם תלויה ועומדת להכרעת בית המשפט העליון, אך ברור שבשלב זה לא מנועים התובעים מלהעלותה.

6.         בענייננו, הוגשה אמנם הבקשה לתיקון כתב התביעה בפתח דיון ההוכחות, אך בכל מקרה בטרם תחילת שמיעתן. זאת, להבדיל מהשלב הדיוני שבו הוגשו הבקשות בעניין חסין ובעניין אוחיון הנ"ל שם הוגשו הבקשות לאחר שהוגשו הסיכומים/נקצב המועד להגשת הסיכומים. השלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה הינו בעל משקל חשוב, ככל שהדבר נוגע לסוגיה שבפנינו; ככל שהשלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה לתיקון יהא מוקדם יותר כך תגדל מידת הליברליות הננקטת כלפי הבקשה. הואיל והתיקון המתבקש נוגע אך ורק לסוגיה המשפטית הנגזרת מהתשתית הראייתית המונחת בעיקרה זה מכבר בפני בית המשפט, נראה כי יש מקום להתיר את התיקון כמבוקש, ללא כל דיחוי נוסף. די אם אפנה להחלטה המנחה של כב' השופטת ברון בת"א (מחוזי ת"א) 1521/00 קופ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, מיום 22.6.05, שם נדחו טענותיו (הזהות) של ב"כ הנתבעת, והותר לתקן את כתב התביעה חרף היותו של התיק בשלב ההוכחות.

7.         הבקשה מתקבלת. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 יום. ההוצאות תשקלנה בסיום ההליך.