החלטה בתיק א 10675/03

1.         התובע, יליד 1975, נפגע, ביום 13.6.99, בתאונת עבודה, בעת שביקש לבצע עבודת איטום וזיפות גג, ונכווה קשה בשתי ידיו (להלן: " התאונה").

מאחר שהיתה זו תאונת עבודה, פנה התובע למל"ל - נפגעי עבודה, וועדות המל"ל קבעו כי הפ גיעה בתאונה הותירה אצל התובע נכות משוקללת, צמיתה, בשיעור של 24%.

2.         עובר לתאונה סבל התובע מפגימות שונות, בגינן הוקנתה לו ע"י המל"ל נכות כללית בשיעור של 50%.

לאחר שנקבעו לתובע אחוזי נכות, בגין התאונה (בענף נפגעי עבודה), בשיעור 24%, פנה התובע שוב למל"ל, במסגרת נכות כללית,  ונקבעה לו נכות משוקללת צמיתה, בשיעור 60%, אשר הביאה בחשבון את פגיעתו בתאונה.

3.         אין חולק שבפני התובע זכות בחירה - האם לבחור בקצבה המגיעה לו מענף נפגעי עבודה במל"ל (להלן: " גמלת נכות מעבודה"), או בקצבה המגיעה לו מענף נכות כללית (להלן: " גמלת נכות כללית"), אך אין הוא יכול לקבל  את שתי הגמלאות.

גמלת הנכות הכללית, אשר קיבל התובע, עובר לתאונה, הסתכמה, נכון לחודש התאונה, בסך של כ- 1,600 ש"ח לחודש, ונכון לחודש נובמבר 2005 - בסך של 2,089 ש"ח לחודש.

לעומת זאת, גמלת הנכות מעבודה, אשר לה זכאי התובע בגין פגיעתו בתאונה, מגיעה (על פי חוו"ד האקטואר שי ספיר, אשר הוגשה ע"י הנתבעות), לסך של 1,329 ש"ח, נכון לחודש מאי 2006.

אוסיף ואומר, כי לאור הפער הגדול בין הנכויות, נראה שבמקרה דנן, גמלת הנכות הכללית, תמיד תהא גבוהה מגמלת הנכות מעבודה.

מובן מאליו, כי, לאור הנתונים הנ"ל, בחר התובע בגמלה הגבוהה יותר, דהיינו - בגמלת הנכות הכללית.

4.         המחלוקת בין הצדדים, אשר הצריכה מתן החלטה זו, נסובה סביב השאלה מהם, במקרה זה (אם בכלל), ניכויי המל"ל, אשר זכאי המעביד לנכות מהפיצויים בהם חב הוא כלפי התובע.

התובע טוען, כי הנתבעות אינן זכאיות, כלל, לניכויי מל"ל, שכן משמעות כל ניכוי תהא פגיעה בזכות מוקנית, אשר היתה קיימת לו עובר לתאונה, וללא קשר אליה.

לטענת הנתבעות (המעביד ומבטחתו), זכאי המעביד לנכות, מהפיצויים אשר ייפסקו לתובע, את הקצבה אשר היתה מגיעה לתובע אילו בחר בגמלת עבודה, שכן זו זכותו על פי דין.

הנתבעות מסתמכות בטענתן זו, על הוראת סעיף 82 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: " הפקנ"ז), הקובעת:

" 82. פיצויים וגימלאות מביטוח לאומי

(א) המבוטח לפי חוק ב' לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 (להלן בפרק זה החוק), לרבות התלוי בו כאמור בסעיף 22 (ב) לחוק, שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע אחד גם לפיצויים מן המעביד, וגם לגימלה לפי חלק ב' לחוק - תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים להם ממעבידם אילולא סעיף זה.

 (ב) לענין סעיף זה -

'גימלה' - השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גימלה בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי חלק ב' לחוק, לרבות תמורת דמי פגיעה המשתלמת לפי סעיף 38 לחוק, וגימלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה או מחדל של העובד, או שלא ניתנה בגלל בחירה בגימלה אחרת לפי החוק, רואים אותה כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה."

(ההדגשות, כאן ובהמשך, אינן במקור).

5.         מוסיפות הנתבעות וטוענות, כי ההגיון אשר בבסיס סע' 82 הינו, שהמעביד, המשלם ביטוח למל"ל, עבור עובדו, זכאי ליהנות מפירותיו של ביטוח זה.