החלטה בתיק א 10329/06

בפניי בקשה מטעם התובעת להחלפת שם זוכה/תובעת , כך שבמקום "בנק דיסקונט לישראל  בע"מ" יירשם :" מירס תקשורת בע"מ  ח.פ 512615964 ".

טענות התובעת 

השטר נשוא החוב בתיק דנן , נחתם לפקודת מירס תקשורת בע"מ. השטר נחתם על ידי החברה ובנוסף חתמו על השטר שני ערבים ברנס ניסים (חייב 2 בתיק) והנתבע (חייב 3).

השטר נחתם במסגרת עסקה לרכישת מכשירי מירס. במקביל קיבלה מירס מימון מהתובעת לגבי אותם מכשירים. במסגרת עסקת המימון , הסבה מירס את השטר למבקשת. לימים, פרעה מירס את ההלוואה לתובעת, לפיכך הושב  השטר לידי מירס.

המימון או מערכת ההתחשבנות בין מירס לתובעת, אינם מהותיים ואינם רלוונטיים לעניין המחלוקת נשוא התיק דנן. הסוגיה המהותית והרלוונטית הינה כי החברה נותרה חייבת למירס סכומי כסף , עקב אי עמידתה במלוא התחייבויותיה כלפי מירס, זהו הבסיס להגשת שטר החוב להוצל"פ נגד החברה ויתר החייבים , אשר הנתבע הינו אחד מהם.

טענות הנתבע   

הנתבע מסכים לבקשה לתיקון כתב התביעה , אולם מחמת טעמי יעילות ההתדיינויות העתידיות , מבקש להכפיף את הסכמתו האמורה, לשני סייגים :

1.התובעת תצרף לבקשתה כתב המחאת זכויות ממנה למירס או מסמכים אחרים התומכים בבקשת המבקשת לשינוי זהות התובעת.

2. התובעת תתקן את כתב התביעה באופן שיפורט בו גם, האם ומתי ובאיזה מקום הוצג השטר שבנידון לפירעון, ולחילופין את הנימוקים לאי חובת הצגתו לפירעון כאמור. זאת ומאחר ועובדת הצגת או אי הצגת השטר לפירעון, נמנית על "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה" .

דיון-
העקרונות הכללים המנחים את בית-המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הן תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי, ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין,(אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, עמ' 120). סמכות זאת מוקנית לבית-המשפט מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

92. רשות לתקן [97] (תיקון תשנ"א)

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.  

מלשון תקנה זו עולה שכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת נעתרים לו ברוחב לב, אך זאת בחריגים.

רע"א 2345/98 - סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' . פ"ד נב(3), 427 ,עמ' 431-432.

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (556 (2). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".

החריגים, קרי הסייגים וההגבלות הקשורים במבקש התיקון סובבים סביב התנהגות בעלי הדין טרם הגשת בקשת התיקון, ושיהוי יתר בהגשת בקשת התיקון (329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד, פ"ד ט 487, 490).

וכן בע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214.

"הלכה היא כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידינו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה אפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית, 1991,בעמ' 328). כן אפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים ואפילו בשלב הערעור. בע"א 721/84(משען נ. מדינת ישראל, פד"י מ"א(1), 748, 755)... לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש בשיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא יעתר בית המשפט לבקשת התיקון. כמו כן לא יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".

כאשר התיקון דרוש כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין , בית המשפט ייעתר לבקשת התיקון.