החלטה בתיק א 10230/05

בפני בקשה להוצאת סיכומי המשיבה מתיק בית המשפט ולחילופין להורות על הוצאת הראיות שהמשיבה צרפה שלא כדין לסיכומיה ומחיקת כל התייחסות אליהם מסיכומיה.

לטענת המבקשת צירפה המשיבה לסיכומיה שלא כדין וללא היתר שתי ראיות - תצהיר מטעם מנהלה על ביצוע הקלטות של שיחה ומכתב מי שעפ"י המכתב הינו מנהל של גוף מסחרי בשם "חבר המתרגמים", מר עוזי שניר.

הראיות הוגשו ללא תצהיר, מבלי שעברו את מבחן הקבילות, ולפיכך הוגשה הבקשה שבפני.

לטענת המשיבה אין מקום להוצאת הסיכומים אלא לכל היותר להוצאת הראיות שצורפו. בנוסף טוענת המשיבה כי אין להוציא את שני המסמכים האמורים מהתיק מהסיבות הבאות:

1.         ביום 16/10/05 ניתנה החלטת כב' השופטת גרוסמן לפיה תמליל השיחות יימסר לידי בית המשפט במועד הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמה תוך דחיית העיון בתמלילם או האזנה להקלטות; ביום 16/1/06 הוגשו ההקלטות המקוריות לרבות התמלול לתיק; ביום 23/3/96 הורתה כב' השופטת גרוסמן למשיבה להעביר לב"כ המבקשת עותק ההקלטות והתמלול, וכך עשתה המשיבה. לפיכך ידעה המבקשת על ההקלטות והכירה את תוכנן.

2.         התנגדות המבקשת להגשת ההקלטות והתמלול בטענה שמדובר האזנת סתר נידחו על ידי בישיבת ההוכחות מיום 9/2/07.

3.         לא היה צורך בתצהיר המתייחס להקלטות שכן כב' השופטת גרוסמן קבעה בהחלטתה מיום 16/1/005 כי הקלטות והתמלילים יועברו לעיון ב"כ הנתבעת רק לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית.

4.         בדיון מיום 9/2/07 נקבע על ידי כי התובעת תהיה רשאית להגיש תצהיר משלים לצורך קבילות ההקלטות והתמליל על פי כללי הקבילות הקבועים להגשתם.

החלטת כב' השופטת גרוסמן מיום 16/10/05 עניינה היה בקשה של המבקשת לגילוי מסמכים שהמשיבה טענה כי הם חסויים, קרי: ההקלטות והתמלול. במסגרת זו קבעה כב' השופטת גרוסמן כי על המשיבה להגיש לבית המשפט, במועד הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמה, את תמליל השיחות במעטפה חתומה, תוך דחיית העיון בתמלילים וההאזנה להקלטות לאחר שהנתבעת תגיש את תצהיריה.

צודקת המבקשת שההגשה לתיק בית המשפט, במעטפה חתומה, אין בה כדי להוות הגשת התמלילים וההקלטות כחומר ראיות. הגשה זו נועדה לכך שהמשיבה כתובעת תגיש את ראיותיה לפני המבקשת היא הנתבעת, ובה בעת שהמשיבה לא תוכל לדעת את תוכנן על מנת שלא לתאם גרסאות.

גם העובדה שהמשיבה העבירה את ההקלטות והתמלול למשרד ב"כ המבקשת אין בה כדי להוות הגשתם כראייה.

בישיבת קד"מ מיום 23/3/06, לאחר שתצהירי המבקשת הוגשו, ביקש ב"כ המבקשת לקבל את הקלטות וב"כ המשיבה ביקשה לדחות מסירתן לאחר החקירה הנגדית. כב' השופטת גרוסמן הורתה למשיבה למסור לב"כ המבקשת את הקלטות והתמלילים.

"עיון" זה אין בו משום הגשתם כראייה ע"י המשיבה.

בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה התנגד ב"כ המבקשת להקלטות והתמלול שאין להם זכר בתצהירי המשיבה ולא הוגשו כנדרש להגשתם כראייה. באת כח המשיבה טענה כי לא נתבקשה להגיש תצהיר על ההקלטה וכי מדובר בעניין פרוצדורלי, כי מי שערך את ההקלטה הוא מר ניר אליהו וכי מי שתמלל הוא גורם אובייקטיבי, עסק של תמלול והדפסות - חבר.

מאחר והמחלוקת הועלתה בתחילה שלב ההוכחות הוריתי כי באת כח המשיבה תהיה רשאית להגיש תצהיר משלים לצורך קבילות על פי כללי הקבילות להגשת הקלטות. דא עקא שהמשיבה לא עשתה דבר כדי להגיש את הקלטות ו/או התמלול כראייה. בניסיון מאוד לא מוצלח לכפר על כך, הגישה ב"כ המשיבה במצורף לסיכומים תצהיר של שאלי ניר לפיו:

" הריני מאשר כי אני הקלטתי את השיחה שנערכה ביני לבין מר אילן ארז ומר דוד בלק ביום 10/9/98 במשרדי התובעת....".

כמו כן הגיש מכתב של חבר המתרגמים הממוען לכל מאן דבעי ולפיו :

" כל תמלול המבוצע ע"י חבר שירותי ועידה הינו תואם את המקור - התמלול משקל נכונה את מה שנכלל בהקלטה. תצהיר זה מתייחס להקלטות אשר נמסרו לנו ע"י מר אלי ניר. אנו נותנים בזה את הצהרתנו במקום עדות בבית המשפט. ידוע לנו כי לעניין החוק הפלילי דין הצהרתנו זו כשהיא חתומה על ידינו כדינה של עדות בשבועה בבית המשפט".

אין מקום להגשת ראיות במצורף לסיכומים, והדבר לא ייעשה.