החלטה בשאלה האם זכאית בת הזוג לקשר כלשהו עם הקטין אליו אין לה כל קשר משפטי או ביולוגי?

1. אישה מביאה ילד לעולם תוך שימוש בתרומת זרע אנונימית, אשר נרכשה על ידה ועל ידי בת זוגה, במסגרת הליכי הפרייה חוץ גופית, זאת, כאשר היא מצויה במערכת יחסים עם בת זוגה, ואף גרה עימה בבית הוריה של בת הזוג.

1. לאחר שנולד הקטין, בחודש 2/12, ממשיכות השתיים לגור יחדיו בבית הוריה של בת הזוג, ובצוותא חדא עם התינוק שנולד וזאת במשך תקופה של כארבע וחצי שנים, במהלכן נוטלת בת הזוג חלק פעיל ומשמעותי בגידול הקטין, אולם לא מתבקש ולא ניתן צו הורות פסיקתי ולא מתקיימים הליכי אימוץ.

1. לאחר כ-11 שנים של מערכת יחסים זוגית, ו-4 וחצי שנים לערך אחרי לידת הקטין, נפרדות בנות הזוג.

1. כחצי שנה לאחר הפרידה, ועקב חזרת האם הביולוגית מהסכמתה לקשר בין הקטין לבת הזוג, עותרת בת הזוג למשמורת משותפת, בטענה כי נפשה נקשרה בנפש הקטין, בעוד האם הביולוגית טוענת כי בכוונתה להמשיך ולגדל את בנה לבדה, שכן הבאתו לעולם היה רצונה שלה בלבד.

לא זו בלבד, אלא שמדגישה האם הביולוגית כי בחרה להביא לעולם את בנה במסגרת הליכי הפרייה חוץ גופית מבנק הזרע ולא בכל דרך אחרת אשר תכרסם במימדי ההורות היחידנית שלה.

1. האם זכאית בת הזוג לקשר כלשהו עם הקטין אליו אין לה כל קשר משפטי או ביולוגי?

זוהי השאלה העומדת להכרעה במסגרת החלטתי זו.

1. אדגיש, כי החלטה זו ניתנת לאחר שהוגשה חוות דעת מומחית בסוגיית "מסוגלות הורית" (ככל ששם זה מתאים), הוגש תסקיר, וניתנה גם עמדת האפוטרופא שמונתה לקטין.

 לאחר שישה קדמי משפט וטרם ניהול הליך הוכחות, סברתי כבקשת התובעת כי כבר כעת יש להכריע באיזה היקף, אם בכלל, תוכל בת הזוג לפגוש בקטין. זאת, בשים לב כי התביעה הוגשה בחודש 5/16, עת היה הקטין בן 4 וחצי שנים ובסמיכות להגשת התביעה, חדלה בת הזוג מלפגוש בקטין אלא במסגרת פגישות שנקבעו לצורך עריכת חוות דעת.

1. בהמשכם של ההליכים, וככל שלא יגיעו הצדדים להסכמות, יינתן פסק דין.

1. במסגרת החלטה זו תכונה האם הביולוגית "הנתבעת", ובת הזוג תכונה "התובעת".