החלטה בעתירתו של דרור אלפרון לצאת לביקור בביתו

ביום 17.11.08 הוגש כתב אישום כנגד העותר ואחר, המייחס לו, בין היתר, עבירה של סחיטה באיומים. בד בבד, נעצר העותר לאור בקשת המדינה להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

בצהריי אותו היום, נרצח אביו של העותר.

 העותר הורשה להשתתף בהלוויית אביו שנערכה יום לאחר מכן, כשהוא מלווה בסוהרי שב"ס.

העתירה שלפני הינה להתיר לעותר לצאת לביקור בביתו, היום 24.11.08, היום האחרון של ה"שבעה" על אביו ז"ל, למספר שעות, על מנת לשהות עם בני משפחתו ולומר "קדיש" על אביו ז"ל. זאת, לאחר שמפקד מחוז מרכז בשב"ס דחה הבקשה (ראה מסמך מאת מפקד בימ"ר הדרים מיום 20.11.08).

לאחר שבחנתי הנתונים כולם לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הרשות, פגם המחייב התערבותי. להלן יפורטו עיקרי הנימוקים שהובילו למסקנתי:

• 1.      פקודות שב"ס מאפשרות בחינה של יציאה של אסיר / עצור להשתתפות באזכרה ליום השבעה בבית עלמין. יציאה שניתנת לאישור רק באם לא נשקף סיכון בטחוני גבוה לאסיר / עצור או למלוויו. זאת, להבדיל מביקור בבית האבלים - ביקור שאינו מוסדר בפקודות.
• 2.      על פי חוות הדעת שהונחו בפני, קיים סיכון בטחוני גבוה ליציאת העותר לביתו ביום ה"שבעה". אביו של העותר נרצח, ככל הנראה, על רקע סכסוך בין ארגוני פשיעה, עובדה המקימה חשש ממשי לפגיעה בעותר, כמו גם חשש לשלומם ובטחונם של אנשי השב"ס האמורים ללוותו.
• 3.      במהלך הלווית האב, ביטא העותר כוונתו לבוא חשבון עם רוצח אביו. בהתבטאות זו הציב עצמו העותר כ"מטרה" לפגיעה. נשקפת סכנה לעותר ולמלוויו, סכנה שאינה תאורטית כלל ועיקר.
• 4.      קיים חשש, כי העותר ינצל את שהותו בביתו על מנת לרקום תוכניות נקמה ברוצח אביו או העברת מסרים בנושא. לא מדובר בחשש בעלמא.
• 5.       ועוד, אליבא דגורמי המקצוע קיים קושי לפקח על המבקרים והשוהים בבית המשפחה האבלה בעת הרלוונטית, נתון המשליך על הסיכון הקיים לאנשי שב"ס ולעותר.
• 6.      על פי דיווח מפקד מפקד יחידת "נחשון" בשב"ס, שהיה אחראי על ליווי העותר בהלוויית אביו, מספר גדול של משתתפים בהלווייה היו נחושים ליצור מגע עם העותר. האווירה הייתה "טעונה", והיה קיים סיכון להתפתחות אירוע רב נפגעים במקום. מצב "טעון" זה לא נשתנה, והחשש להתפתחות אלימה לא פג.
• 7.      חשוב לזכור, כי העותר נעצר בגין הסיכון שהינו נושא עימו לסביבתו.

העותר הוכיח בהתנהגותו, כי צווי בית משפט אינם מחסום וגבול עבורו.

באלה הנתונים, לא אוכל להיענות לעתירה והנני לדחותה.

ניתנה היום כ"ו בחשון, תשס"ט (24 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים.