חזרה מתצהיר מתנה

עניינו של פסק דין זה בשאלה האם רשאית התובעת לחזור בה מתצהיר עליו חתמה ביום 10/8/2010, ובו העניקה לנתבע את כל זכויותיה בנכס מקרקעין הידוע כחלקה +++/+ בגוש ++++ המצוי ברח'+++.

1. התובעת ילידת 1936 והנתבע יליד 1944 אחים, וילדיו של מר ++++ז"ל, שהיה הבעלים של מחצית הזכויות בבית מגורים הידוע כחלקה +++ בגוש +++++, המצוי ברח' ++++[להלן: "הנכס" או "בית המגורים"].  לאחר פטירת האב המנוח לא הוצא צו ירושה בעניין עזבונו. המחצית השנייה של בית המגורים רשומה על שמו של האח  מ' ז"ל אשר נפטר ביום 3/3/16. 

טענות התובעת בתמצית:

1. בין התובעת לנתבע שררו כל השנים יחסי אמון ואהבה, והתובעת היא זו שגידלה את הנתבע מאז היה בן 7 שנים.  מאז פטירת האב המנוח, ניסה הנתבע להשתלט על בית המגורים, תוך ניצול תמימותה טוב ליבה, ואהבתה אליו. הנתבע שכנע את התובעת להגיע עמו למשרדו של עו"ד מטעמו, שם דרש ממנה לחתום על מסמכים שונים בקשר עם זכויות אביהם המנוח, תוך שהוא מורה לה להסתיר זאת מבעלה וילדיה.  הנתבע טען כי בית המגורים הנו חורבה, ערכו זניח ורובצים עלים חובות כבדים.  

1. עקב ההטעיה ומצג השווא, שהעמיד בפני הנתבע, ולאחר הפעלת לחצים, הסכימה התובעת, וחתמה על מסמכים שונים שתכנם לא היה ידוע לה עד לתחילת ההליכים.   התובעת חתמה על המסמכים בלא שהוסבר לה תכנם, ללא שהוקראו בפניה, וכל שהבינה כי היא מוותרת על חלקה בירושת אביה בנכס.   בדיעבד נודע לתובעת כי הנתבע החתים על מסמכים אלו גם את שני האחים הנוספים מר +++ ז"ל ומר +++ ז"ל.  במקביל, ניסה הנתבע להשתלט גם על חלקו של האח מ', ועשה כן תוך איומים לפנותו מביתו.   מ' סיפר לתובעת על  הלחצים אותם הפעיל כלפיו הנתבע, שאז החליטה התובעת לגלות העניין לבעלה וילדיה, ואף פנתה לנתבע בבקשה לקבל לידיה העתק המסמכים עליהם הוחתמה, אך הנתבע סירב לשתף פעולה.    

1. עקב התדרדרות מצבו הרפואי של האח מ' , הפך לסיעודי, והוא אושפז בבית החולים. לאחר שחרורו, הגיעו בני המשפחה לביתו מידי יום, על מנת לטפל בו.  למרבה ההפתעה, גילו יום אחד את הנתבע בבית, לאחר שנים של נתק בינו לבין מ', תוך שהוא טוען כי הוא בעל הבית והוא מחליט מי יכנס לבית ומי לא.   ביום 3/3/16 נפטר מ', ועוד בימי השבעה השתלט הנתבע על הבית, החליט מנעולים ומנע כניסת יתר אחיו.

1. התובעת מפנה להוראות חוק המתנה, וטוענת כי מאחר והזכויות בנכס טרם נרשמו על שם הנתבע, זכאית היא לחזור בה מהמתנה. בנוסף טוענה כי מאחר והנתבע לא שינה מצבו לרעה, ובהסתמך על הוראות סעיף 5 לחוק המתנה, רשאית היא לחזור בה מהתחייבותה.  התובעת מפנה עוד להוראות סעיף 8 לחוק הירושה, האוסר על עריכת הסכם בעניין ירושה עתידית.

טענות הנתבע בתמצית:

1. הנתבע מפנה לשיהוי הרב שחל בהגשת התביעה, כאשר לדבריו משך 5 שנים תמימות לא מסרה התובעת כל הודעת ביטול.  הנתבע מכחיש כי ביקש מהתובעת לא לספר לבני משפחתה על המתנה שקיבל, ולדבריו היא זו שעשתה כן מחשש כי הדבר לא ימצא חן בעיני בעלה וילדיה.  על בית המגורים אכן רובצים חובות כבדים, גם לעיריית חדרה וגם למנהל מקק"י.  הנובע מודה כי בינו לבין התובעת שררו יחסי אהבה, ולדבריו עקב כך, דאגה לו ורצתה לוודא כי תהיה קורת גג לראשו וחתמה על תצהיר המתנה מיום 10/8/2010 [להלן: "תצהיר המתנה"]. 

1. חלקה היחסי של התובעת טרם הענקת המתנה היה 1/4 בסה"כ מהנכס כולו, ולאחר קיזוז החובות, מדובר בכמה מאות אלפי שקלים בלבד. לנתבע אין קורת גג בניגוד ליתר אחיו שהם "מסודרים" כלכלית. התובעת קראה את תצהיר המתנה במשרד עורכי הדין והבינה היטב את תכנו.  התובעת ידעה כי הנתבע יפנה גם ליתר אחיו בבקשה לקבל את חלקם  בית המגורים, זאת בשל העובדה כי הוא היחיד מהאחים שנותר ללא בעלות בנכס.